וְאִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל
וּשְׁמוֹ מַרְדָּן.
וְעֵת נָפַל בְּחֹסֶר קוֹל
(אֲבוֹי הָאִישׁ הִרְבָּה לִשְׁאֹל)
הַכְּרַךְ סָאַן.
כִּי חֲגִיגוֹת הָיוּ בָּעִיר
וְהִלּוּלוֹת בְּבֵית הַגְּבִיר
וְהַבָּנוֹת יָצְאוּ בְּשִׁיר
לִכְבוֹד אָבְדָּן.
וְכֹה מְעַט בְּאֶרֶץ-עֹל
בֵּין לָאו וְהֵן.
כִּי רַבּוּ חֲרָבוֹת כַּחוֹל –
אֲבָל אִמְרוּ – מָתַי נִפֹּל
עַל חֻדֵּיהֶן?
וַחֲרָבוֹת רָקְדוּ לִקְרַאת –
וּרְבָבוֹת עָרְגוּ אִבְחַת-
הַפִּגְיוֹנוֹת!
וּבְדָרְכָם עַל תֵּל קָטָן
הָיָה זֶה אִישׁ וּשְׁמוֹ מַרְדָּן,
וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק!
וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק לַעֲלָמוֹת
שֶׁצָּהֲלוּ עָלָיו עַד מוֹת
בְּבוֹא הַיּוֹם.
בְּנְפֹל הַנַּעַר עַל הָאֵם
וְאֶרֶץ-עֹל כְּאִי שׁוֹמֵם
בִּדְמִי אָיֹם…
וְאָז רַק לֵב אֶחָד פָּעַם
מֵאֲדָמָה אוֹדֶמֶת-דָּם
בְּיוֹם הַשְּׁכוֹל…
כִּי אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל –
וְלֹא לָמַד לִזְחֹל…