אַתָּה קוֹרֵא וְאֵין עוֹנִים.
גַּם נַפְשְׁךּ הָעֲרֻמָּה לִפְנֵי קְרוֹן-הָאַגָּדוֹת
שׁוּב לֹא תִּמְשֹׁךְ קוֹנִים.
רַכֶּבֶת הַשֵּׁדִים עוֹשָׂה שַׁמּוֹת
בְּשׁוּק הַמַּטְמוֹנִים.
גַּלְגַּל עֲנָק מַפְרִיחַ לַנְּעָרוֹת
אֶת הַשְּׂמָלוֹת מִן הַשּׁוֹקִים.
וּבַקָּרוֹן הָרֵיק, בְּאֵין רוֹאֶה,
הַכֶּתֶר שׁוּב בּוֹכֶה.
וּבַקָּרוֹן הָרֵיק עוֹמֵד עוּגָב אָבֵל,
עוֹצֵר שִׁירִים רַבִּים.
עוֹד בַּפִּנָּה יוֹשֵׁב הַפֶּלִאי הַשּׁוֹאֵל,
אַךְ מֶבָּטָיו כָּבִים.
כֻּלְּךָ עֲטוּף תּוּגָה בַּלַּיְלָה הַצּוֹהֵל
מוּל קוֹל הֲמוֹן עוֹבְרִים וְלֹא שָׁבִים.
הִנֵּה אֶל צְרִיף הַיְרִי הַזֶּרֶם יִתְגַּלְגַּל.
וְאִילָנוֹת שֶׁל סְרָק. וְכוֹכָבִים – חַשְׁמַל!
אַךְ אֶל גָּבֹהַּ מֵחַשְׁמַל זְעַק, זְעַק אָחִי.
נִשְׁמַת הַגַּן אַתָּה וּבְגִינְךָ הוּא חַי.
אוּלַי יָבוֹא אֶחָד דָּמוּעַ וְרָחִים
וְאֶת לִבּוֹ הַבַּר יוֹשִׁיט לְךָ כְּשַי.
אוּלַי הַנְּעָרוֹת תִּמְשֹׁכְנָה בַּחוּרִים
לִנְגֹּעַ רוֹעֲדוֹת בְּמֵיתְרֵי-הַדְּוַי…
וְאֵם אֶת תִּינוֹקָהּ אֶל שְׁתִיקָתְךָ תָּרִים –
אוּלַי…