בַּנָּאִים לְגֹבַהּ,
קַנָּאִים לְשֶׁקֶט.
כֹּבֶד צְעָדִים בְּנוֹעַ פִּגּוּמִים.
אַשְׁפַּתּוֹת הָרְחוֹבָה,
בַּמִּסְתּוֹר – צַלֶּקֶת;
מַה יֵּעַשׂ, אֱלוֹהַּ, לְגַגּוֹת פְּגוּמִים?
קִיר אֶחָד בָּקוּעַ.
וְשִׁמְשָׁה-אֵין-שֶׁמֶשׁ.
יַד הַיַּבָּלוֹת בַּטִּיחַ הַתָּפֵל.
כִּי מַסָּד שָׁקוּעַ
אֲזוֹבִים וָכֶמֶשׁ
מָה רוֹעֵד הַבַּיִת – עוֹלָלִי שׁוֹאֵל…
הַשָּׂדֶה תָּמֵהַּ:
אֶבֶן מַה מִּבֹּקֶר,
אֶבֶן-בֵּית-חַיֵּינוּ מַה לָּהּ וְתִזְעַק?
מַעְיָן נוֹבֵעַ אֶל שִׁבְרֵי-הַשֹּׁקֶת –
עַל שִׁבְרֵי-הַלּוּחַ אַב-אָבִי נָמַק
לְבָרֵךְ קְרָאוּנוּ
מִי צִוַּנוּ “קָבָה”?
פַּטִּישֵׁי-הָאֹמֶן רְחוֹקִים מֵחַג.
בַּנָּאִים, עֲנוּנוּ:
בְּאֵין גַּג בַּגֹּבַהּ
אֵיכָה יִפְרְחוּ אָז יוֹנוֹתַי עַל גַּג?