וְלוּ כָּמוֹךְ בִּתִּי, בְּצַעַד לֹא בּוֹטֵחַ,

אַךְ בְּבִטְחָה כָּזֹאת לָגֶשֶׁת וְלִטֹּל.

קַלַּת דְּמָעוֹת שֶׁלִּי, רְוַת הָרֵיחַ –

מַלְכַּת הַצְּחוֹק הָרַךְ וְהֶעָגֹל.

וְלוּ כָּמוֹךְ נָקוּם – מִדְגַּם כָּרַיִךְ,

לוֹהֵב מֵעַל לֶחְיֵךְ בִּכְתָב סַגִּי-נָהוֹר

עֵינַיִם גְּדַלְדַּלּוֹת (מַה מְעַטִּים בְּקָרַיִךְ),

מָה רַב בָּהֶן הַשַּׁחַר וְהָאוֹר.

כַּפֵּךְ בְּתוֹךְ כַּפִּי – פְּנִינִים בִּקְעָרָה

רַגְלֵךְ לְיַד רַגְלִי, הָהּ קֹטֶן-בֹּטֶן!

רְאִי, אֲנַחְנוּ זוּג מֵאֶרֶץ אַגָּדוֹת – – –

בִּתִּי הַצּוֹמֵחָה אֵלַי בִּסְעָרָה,

וּבְרוּצָהּ תְּגַל סוֹד מְתִיקוּת הַמֹּתֶן –

עַד מַר כּוֹרֵעַ לְהַמְתִּיק סוֹדוֹת.