יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק

לָשֵׂאת עַל עוֹלָם כֹּה גָּדוֹל

תְּפִלָּה כֹּה קְטַנָּה

עַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

וַדַּאי זֶה אָנֹכִי עַד לְהַסְמִיק,

כִּי רַבּוּ זְקוּקֵי רַחֲמִים כַּחוֹל

אֲבָל פָּשׁוּט אֵינִי יָכוֹל

עַל בְּנֵי וּבֶן שַׁנְחַאי

לוֹמַר אוֹתָן מִלִּים (מִלַּי),

אוֹתָן שִׁירוֹת –

לָכֵן אֹמַר תְּפִלַּת אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת

אַרְבַּעַת הָרָאשִׁים

וְדַי _ _ _ _

הָס –

אוּלַי וְאוּלַי

יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֹאת

לְהָנִיעַ אֶת כָּל הָאָבוֹת

הָעוֹמְדִים חוֹשְׁשִׁים

בְּכָל הַמְּחוֹזוֹת,

בִּנְיוּ-יוֹרְק וְהָוַאי,

לוֹמַר תְּפִלּוֹת קְטַנּוֹת

עַל חֻרְשַׁת הַבְּרוֹשִׁים

מֵעַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

סְבִיב אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה

רָאשִׁים.

אוּלַי וְאוּלַי

בֶּאֱמֶת כְּדַאי

פָּשׁוּט לְלַמֵּד

אֶת אוֹתוֹ הַנִּגּוּן בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת – –

כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת

הָרוֹחֲשִׁים –

הֵם בְּעֶצֶם אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה, אוֹ קְצָת יוֹתֵר,

רָאשִׁים…