אֶת כָּל לִבּוֹ מָסַר לָרוּחַ,

הִפְקִיר לְעֹנֶג מַגָּעָהּ.

הִמְנוֹן הַשֶּׁקֶט שֶׁגָּאָה

הָיָה שָׁלֵם בְּלֹא הַגָּהָה,

וְסֵפֶר עוֹלָמִי פָּתוּחַ.

קֻלְמוֹס הַבְּרוֹשׁ נָטַף מִתְּכֵלֶת,

עָשָׂה בִּכְתָב אֵין אוֹתִיּוֹת:

וְעַל חָזֶה חֲמִים-הַסּוֹד

שֶׁל אַגָּדָה יְפַת-מַרְאוֹת

שָׁכַב וְהִתְחַיֵּךְ הַיֶּלֶד…

עַל כֵּן הָעֶרֶב לֹא גּוֹוֵעַ.

וּרְגָעָיו תְּלוּיִים כַּטַּל

וְרוֹעֲדִים עִנְבָּל-עִנְבָּל

בְּלֶב הַבְּרוֹשׁ הַמְטֻלְטָל

עַל אֲמִירוֹ הַמְשַׁוֵּעַ.

הִנֵּה אֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר לָגַעַת

בְּלֶב הַכֹּל שֶׁלֹּא חוֹלֵף.

הָעֶרֶב שֶׁפָּנָה עָיֵף

עַזּוֹת לְפֶתַע הִתְיַשֵּׁב –

וְכָאן הֶחְלִיט עַצְמוֹ לָטַעַת – – –

הַבְּרוֹשׁ חִבֵּק אוֹתוֹ בְּרַעַד…