נַפְשִׁי עָטְפָה סַגְרִיר,

כִּי סַגְרִירִים הִכּוּהָ

בְּזִלְעֲפוֹת שִׂנְאָה

מְכָּל סִמְטוֹת הַלֵּיל.

הִנֵּה רוֹבֶצֶת עִיר,

שֵׂיָה רוֹעִים אִבְּדוּהָ,

שְׁכוּחָה מִמַּנְגִּינָה,

וַעֲגוּנָה מֵאֵל…

עֵצִים בְּבִזְיוֹנָם.

הַהֲוָיָה דּוֹמַעַת

דְּמָעוֹת נֶאֱמָנוֹת

וְהֵן נוֹשְׁרוֹת לִסְחִי.

אֶגְרוֹף שׁוֹאֵף נָקָם –

אַךְ מִי כָּאן הַפּוֹשַׁעַת?

אֲנִי מוֹנֶה אֲשָׁמוֹת,

וְהֵד קוֹרֵא בִּשְׁמִי…

אֱלֹהַּ, תֵּן אָבִיב!

עֲשֵׂה כִּי יִזְדָּרֵחַ.

צִיצִים שֶׁיַּעֲלוּ

מִטֶּרֶשׁ הַבָּתִּים!

סָמְכֵנִי בְּנָשִׁים,

בְּחִיּוּכִים וָרֵיחַ,

וּמִשְּׁחָקִים כָּחְלוּ

פָּנֶיךָ נִבָּטִים…

מָטָר מַטְבִּיעַ רֹן.

יֵשׁ קוֹל אֲבָל אֵין קֶשֶׁב

שָׁקְעוּ הַחֲלוֹמוֹת

בִּשְׁמֵי הַשַּׁעֲוָה.

לְפֶתַע בַּחַלּוֹן –

רוֹעֶדֶת כְּמוֹ עֵשֶׂב –

שִׂמְלָה קֵיצִית מְאֹד,

תִּקְוָה לְרַאֲוָה…