סַדָּרִים,

עֲשׂוּ-נָא יָפֶה מְלַאכְתְּכֶם.

יַעֲלֶה וְיָבוֹא-נָא הַפְּסִיק בִּמְקוֹמוֹ.

חָלִילָה לָכֶם לְהַגְלוֹת נְקֻדָּה אֶל אֶרֶץ לֹא-לָהּ.

הֱווּ זְהִירִים בְּכָל אוֹת וּבַת-אוֹת עֲנִיָּה,

וְאַל-נָא תָּמִירוּ עוֹרֵךְ בְּעוֹכֵר, מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה בַּעֲקֻמָּה,

וּמְבַקֵּר בִּמְקַבֵּר –

קָשִׁים שִׁבּוּשִׁים מִשּׁוֹטֵי-עֲשָׂבִים לַפְּרָחִים הַחַיִּים,

קָשִׁים מִקּוֹצִים סָרְבָנִים בַּבָּשָׂר הַנּוֹשֵׁם.

וְאַתֶּם דַּפָּסִים, הֱיוּ עִם כָּל גִּלְגּוּל מִגִּלְגּוּלֵי הַמְּכוֹנָה: נְשָׁמָה בָּהּ,

הַכֹּל נִהְיֶה בְּיֶדְכֶם: הַגּוֹן: קוֹלָנִי אִם כָּנּוּס,

וְדִינְכֶם – בְּמִדָּה: לֹא גֹּדֶשׁ, לֹא עֹמֶם;

תְּהֵא נָאָה יַצִּיבַת הָעַמּוּדִים: קוֹמָה וְגִזְרָה,

וְהִלּוּכָם – הִלּוּךְ: לֹא קְפִיצַת-דֶּרֶךְ, לֹא רְתִיעוֹת-סַרְטָנִים.

סַדָּרִים, דַּפָּסִים, עֲשׂוּ-נָא יָפֶה מְלַאכְתְּכֶם.

אַל תִּקְחוּ מַחֲסֶה בְּדִבְרֵי-הִתְנַצְּלוּת: מַה יֵּשׁ?

וְרַבֵּי-מְדִינָה, אֲבוֹת-עִיר, דַּבָּרִים, מַנְהִיגִים שֶׁל בִּירָה –

כְּלוּם אֵינָם מְשַׁבְּשִׁים, מְעַוְּתִים וּמַטְעִים

וְאַף לוּחַ תִּקּוּנֵי-טָעֻיּוֹת לֹא יִקְבְּעוּ בְּסוֹף דְּבָרָם שֶׁנִּשְׁמָע? –

לֹא, חֲטָאִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם מְכַפְּרִים עֲלֵיכֶם, בְּאַשְׁמָתָם לֹא תִּצְדָקוּ!

רְאוּ בַּחוּרִים: חַיִּים הֻפְקְדוּ בְּיֶדְכֶם,

רוֹצוֹת הַמִּלִּים לִנְשׁוֹם, רוֹצוֹת הַשּׁוּרוֹת בְּקִשְׁרֵי-אֱמֶת בֵּינֵיהֶן,

רוֹצִים הָעַמּוּדִים לָצֵאת בְּרֶגֶל יְשָׁרָה לְדַרְכֵי הַבִּינָה וְהָרֶגֶשׁ.

חָלִילָה לָכֶם, כִּי יָגִיחַ שִׁבּוּשׁ בַּלַּיְלָה לַחְנוֹק אֶת שְׁנַתְכֶם,

לְכַרְסֵם כְּעַכְבָּר חֲלוֹמְכֶם, אוֹ לְחַבֵּל, קְטוֹן-שׁוּעָל,

שַׁבָּת שֶׁלָּכֶם.

לֹא אֶרְצֶה בְּצֵאתִי מִן הַשַּׁעַר לִשְׁמֹעַ עֲדַת מְנַבְּחִים

קְהוּלָה מִסָּבִיב לְעַמּוּד-הַקָּלוֹן: “תִּקּוּנֵי טָעֻיּוֹת וּשְׁגִיאוֹת!” – –

הוֹ, דַּפָּסִים, סַדָּרִים!