אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אֲדָמָה?

עַלְעוֹל-חוֹל מְהַלֵּךְ.

לֹא אֶרְאֶה אֶת פָּנַיִךְ,

אַךְ אָרִיחַ רֵיחֵךְ – –

לֹא אָדָם וְלֹא אֹפֶק,

הַזּוֹרֵעַ עִקֵּשׁ.

פְּרֹשׂ כָּנָף, הַגַּרְעִין,

אָדְמָתִי לְבַקֵּשׁ.

תִּמְצָאֶנָּה – דָּבוֹק

וְצָלוֹל בַּחֲשַׁאי:

לַשֶּׁקֶט הַבָּא

אַתָּה הֵן הַשַּׁי.

סוּפָה רְדוּפָה.

מַעֲנִית נִסְתְּרָה.

אַתָּה פְּרַח, הַגַּרְעִין,

הִטָּמֵן בַּסְּעָרָה – –

חשון תש"ב