לאנשי דזילנה
הַלֵּיל פָּנָה. חוֹרֵק, נִפְתָּח הַשַּׁעַר:
לַשַּׁחַר נִקְרָאִים הַבַּחוּרִים.
לִבָּם נִרְעָשׁ כְּאִילָנוֹת בַּסַּעַר –
לִגְרוֹכוֹב, לַשָּׂדֶה, הֵם נוֹהֲרִים.
שַׁחֲרִית מוֹחָה דִמְעָה מֵעַל הַלֶּחִי;
קוֹפְצָה לָהֶם הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה.
לִגְרוֹכוֹב. לַמֶּרְחָב. אֶל שְׂדֵה-הַלֶּחֶם! –
גָּדוֹל הַיּוֹם בָּאָרֶץ הַיְרוֹקָה.
הַמַּעֲנִית נִפְתַּחַת לַזּוֹרֵעַ;
בְּחֶרְדַּת-יָד עוֹד יְפַזֵּר.
עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים הַיּוֹם קוֹרֵעַ,
בּוֹכֶה הַלֵּב, אַךְ יְשׁוֹרֵר:
"לַכְּלוּאִים בֵּין הַחוֹמוֹת, שַׁחִים מֵאֵבֶל,
עֲלֵה בַּמִּסְתָּרִים, עֲלֵה, גַּרְעִין.
עָמַלְנוּ, אֲדָמָה, וְלֹא לַהֶבֶל,
הֵן תַּעֲנִי אֶת הַזּוֹרְעִים".
– – הַיּוֹם פָּנָה. הַלֵּיל נִצָּב בַּשַּׁעַר.
חָזוֹר! חָזוֹר! גְּזָר הוּא, בַּחוּרִים.
מִצְעָד כָּבוּשׁ כַּדְּמִי בְּעֶצֶם סַעַר –
הוֹלְכִים בִּשְׁבִי-חוֹמוֹת הַיַּסְעוּרִים.
הָהּ, וַרְשָׁה, וַרְשָׁה, עִיר וָאֵם קוֹדֶרֶת!
שָׁבִים בָּנִים עַל פִּי שְׁאוֹל.
בַּלֵּב – זִמְרָה מִכְּנַף הָאָרֶץ הַנִּסְתֶּרֶת,
אַך אֲבָנִים חוֹנְקוֹת – וְאֵין לָגֹל.
חֲצוֹת – וָקוֹל: צִלְצוּל שֶׁל נְחֻשְׁתַּיִם.
בָּאָה שָׁעָה – עַזָּה הִיא בַּשָּׁעוֹת!
בַּגֶּטוֹ יֵשׁ רְחוֹב, בָּרְחוֹב – הַבַּיִת:
מוּגַף-חַלּוֹן פָּרוּץ הוּא לַבָּאוֹת.
כְּלוּאֵי-הַיְגוֹנוֹת פֹּה, אֲסִירֵי-הָאֵבֶל.
לִבָּם – כַּמַעֲנִית, וּמִי הֵם הַזּוֹרְעִים?
"זָרַעְנוּ, בַּחוּרִים, וְלֹא לַהֶבֶל –
לֹא יִכָּלֵם פֹּה הַגַּרְעִין".
אב תש"ב