שְׂדֵרָה חִנָּנִית, גַּן רוֹנֵן וְאַתָּה, כֶּרֶם-חֶמֶד,

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם הַיּוֹם:

אַל תָּסִירוּ לִבִּי מִמּוֹרָא הֶחָזוּת הַמַּתְהֶמֶת,

מִכַּרְמִי הַכָּרוּת, אַלּוֹנַי הָעוֹלִים לַגַּרְדּוֹם.

יְלָדִים קַשּׁוּבֵי אֶל אִילָן וּלְשִׁירוֹ: “אַךְ לִפְרֹחַ!”

בְּרֶגֶל בּוֹטַחַת תַּרְקִידוּ הַלֵּיל מוּל הָהָר; –

רְאוּ בִּקַּשְׁתִּיכֶם: תְּנוּ לִי הָאֵלֶם לִשְׁמֹעַ,

אַל-נָא בְּקוֹלְכֶם הַחֲרֵשׁ מֵיתָרִי הַנִּתָּר!

וְאַתְּ, שְׁחוֹרַת-עַיִן, אֲדָמָה חֲרוּשָׁה, מְתֻלֶּמֶת,

הִנֵּה יַעֲבֹר וְהִטְמִין בָּךְ זַרְעוֹ הַכִּסְלֵו.

אַךְ אַל מֵעֵינַי אַתְּ תַּסְתִּירִי חָזוּתָן הַמַּתְהֶמֶת

וְאַל תְּכַסִּי עַל הַדָּם בִּשְׁבָט מְלַבְלֵב –

הָהּ, אַתְּ אֲדָמָה נִלְבֶּבֶת-חָרִיש-וּתְלָמִים! –

אב תש"ג