וַאֲנִי שָלַחְתִּי אֵלָיו שִׁיר לְאַחַת מִמִּלְחֲמוֹתָיו וְעָנַנִי בְּזֶה הַשִּׁיר:

לְבֶן משֶׁה נְבִיא אֵל, אוֹ קְרוֹבוֹ / אֲשֶׁר אָבִיו, לְחָכְמָתוֹ, אֲהֵבוֹ,

אֲשֶׁר מֵעָיו כְּמֵי יָם יֶהֱמָיוּן / בְּזָכְרוֹ לוֹ וּמִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹ,

וְהַמּוֹשֵׁךְ כְּמוֹ נַחַל, בְּעָרְכוֹ / תְּעוּדָה הַחֲקוּקָה עַל לְבָבוֹ,

בְּבוֹא שִׁירוֹ אֱלֵי אָבִיו פְּתָחוֹ / וְשָׁת לִבּוֹ לְהָבִין מַה כְּתָבוֹ –

וְהִנֵּה מַעֲנֶה מִסּוֹד אֱלֹהִים, / הֱכִינוֹ עַל כְּתָב מִפִּי כְּרוּבוֹ,

וּמִכְתָּב כַּעֲטֶרֶת בֶּן מְלָכִים, / מְפֻתַּחַת בְּמַשְׂכִּיּוֹת זְהָבוֹ,

כְּתָב הֵנִיס יְגוֹן לִבּוֹ, וְאָחַז / בְּיַד גִּילוֹ אֲשֶׁר נָס, וְהֱשִׁיבוֹ,

וּמָחָה אֶת חֲרוֹן אַפּוֹ וְקִצְפּוֹ / כְּצַלַּחַת, וְכָל עָצְבּוֹ וְרִיבוֹ,

וְהָיָה תּוֹךְ יְחִידָתוֹ כְּאֵב לֵב / אֲשֶׁר קוֹדֵר וּמִשְׁתּוֹמֵם עֲזָבוֹ –

וְהָיוּ לוֹ דְּבָרָיו הַנְּעִימִים / קְמִיעָה הַמְּסִירָה אֶת כְּאֵבוֹ.

יְהִי לוֹ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, וּמִסְעָד / לְעוֹלָמִים בְּכָל מוֹצָא וּמָבוֹא,

וְיַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת חֲסָדָיו, / וְיִתְעַנֵּג יְמֵי חַיָּיו בְּטוּבוֹ!