בְּמִשְׁקֵנוּ יֵשׁ סַיָּר,

אָח-זְקוּנִים לַסַּיָּרִים.

לֹא בַּגַּיְא וְלֹא בָּהָר

הוּא יַצְפִּין וְגַם יַדְרִים.

מְכֻנָּס הוּא וּמְכֻרְבָּל

וּגְלוּיוֹת רַק רוֹאוֹתָיו.

כָּל סַיָּר כָּךְ, כַּמְקֻבָּל:

גְּלוּי-עֵינַיִם – וּמְעֻטָּף.

הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל חֲלוֹם

הִצְנִיחוֹ אֶל הֶחָלָל.

זִיו קִדְּמוֹ, צִנַּת-יַהֲלוֹם –

וְהוּא עוֹלָל – –

זַהֲרוּרִים גּוֹלְשִׁים אֵלָיו,

וְלַצֵּל יָדוֹ יוֹשִׁיט.

יֶאֱרֹב לְנִיד חָלַף,

וּבוֹלֵשׁ כָּל רִשְׁרוּשִׁית.

אֶל מִשְׁקֵנוּ בָּא סַיָּר

(מִי מַלְעִיג: תִּינוֹק נוֹלָד!)

אֶרֶץ לוֹ גְדוֹלָה – הַכְּפָר,

הַמִּטּוֹנֶת – לוֹ מִשְׁלָט.

אייר תשי"א