זכר לי' פ'

קְטֹן שֻׁלְחָן. סִפְלוֹן קָפֶה. פְּתָקִים יַמְתִּינוּ: זוּטָרִים.

וְגוּשׁ-אָדָם מֵעֲלֵיהֶם; וּמֶבָּטוֹ רַחוּם, תָּכֹל.

אֶל קוֹל הַיָּם, גֵּאוּת וָזוֹט — כָּל הַרְהוֹרָיו מְחֻבָּרִים;

כָּלְאוּ הָאוֹתִיּוֹת — וְעַל הַחוֹף יָרוּץ יָחֵף בַּחוֹל.

מְלַאכְתִּי, מְלַאכְתִּי! מָה אַתְּ, טִיבֵךְ? בְּעֶצֶם רַק פְּלֵטוֹת פִּי-יָם.

שַׁבֶּשֶׁת גַּל. וְעֹז קְצָפִים. בִּשְׁתֵּי יָדַי — אֲסִיף צְדָפִים.

אַךְ גְּבוּל לִי, חֹק: רַק מִי שֶׁשָּׁר עַל הַקָּרוֹב כְּקוֹל הַדָּם—

זוֹכֶה וְהָרָחוֹק יִקְרַב בְּסוֹף כָּל הַסּוּפִין.

אָהַבְתִּי בַּיִת. עֲרוּגָה. פְּאַת-שָׂדֶה. גִּבְעוֹל רוֹעֵד.

וְהַדְּרָכִים בְּעִגּוּבִים: הֵן יֶשׁ מָחָר אַחַר מָחָר!

בִּגְמָר יְגִיעַ-יוֹם מוֹסִיף הָיִיתִי: פֶּרֶק; בְּבוֹא הָעֵת—

אַשְׁלִים — —

וּמִי מַטִּיל עַכְשָׁו הָאֶרֶס: “מְאֻחָר”?

קֳבָל גַּלִּים יוּעָמוּ — אַקְוָרֶלִים אַעֲלֶה בְּשִׂרְטוּטִים

שֶׁל עִפָּרוֹן: צִיּוּר וָשִׁיר רֵעִים מֵאָז חוֹפִים וָיָם.

אוֹמְרִים לִי: “חִנָּנִי. מְאֹד” — נָאֶה הַחֵן לְזַאֲטוּטִים,

לְהַתְחָלָה — —

אָכֵן, רַק קֶטַע. פֶּרֶק. וְשׁוּם דָּבָר עוֹד לֹא סֻיָּם — —