הוּא לָמַד הַגְּוִיָּה לְנַתֵּחַ.

קוֹרֵא שֵׁם לְכָל עֶצֶב, שָׁרִיר,

פִּגְרֵי רֶגֶשׁ וְשֶׁלֶד מַחְשֶׁבֶת.

הוּא עוֹבֵר בֵּין בְּתָרָיו שֶׁל הַשִּׁיר – –

לֹא יַקְשִׁיב לַחִיּוּת הַזּוֹרֶמֶת.

לַהַלְמוּת הַלִּבִּית, לָאֱמֶת.

לֶעָקֹב הוּא רוֹנֵן, לָעֲוֶתֶת.

הַדַּיָּן מְבָרֵךְ עַל הַמֵּת – –