הוּא לָמַד הַגְּוִיָּה לְנַתֵּחַ.
קוֹרֵא שֵׁם לְכָל עֶצֶב, שָׁרִיר,
פִּגְרֵי רֶגֶשׁ וְשֶׁלֶד מַחְשֶׁבֶת.
הוּא עוֹבֵר בֵּין בְּתָרָיו שֶׁל הַשִּׁיר – –
לֹא יַקְשִׁיב לַחִיּוּת הַזּוֹרֶמֶת.
לַהַלְמוּת הַלִּבִּית, לָאֱמֶת.
לֶעָקֹב הוּא רוֹנֵן, לָעֲוֶתֶת.
הַדַּיָּן מְבָרֵךְ עַל הַמֵּת – –