סֻיַּם הַסֵּפֶר — סִפְרְךָ.

וְעוֹד שׁוּרָה. שׁוֹהֶה אַתָּה.

וְלֹא יֻגַּד “הַדְרָן” לַשָּׁוְא.

נִשְׁלַם וְתָם.

מְהִיר דְּרָכִים וְאַהֲבָה —

נִבְחַרְתָּ לְעַזֵּי-דַפִּים.

עַתָּה רַחֲמֶיךָ נִכְמָרִים

עַל עַצְמְךָ — וּמְצַפִּים.

הוֹ, הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה —

יָדְךָ כּוֹתֶבֶת בְּדִמְעָה — —

וְהִיא לֹא רַחוּמָה,

וְלֹא תָּשִׁיב אֶת חֲרוֹנָה — —