הקדמה זו הופיעה בראש כרך ב' של כתבי ז’בוטינסקי, כרך השירה ותרגומי השירה

הָיֹה הָיָה, לפני דוֹרוֹת, חַרזָן בְּרוּסיָה, ושׁמוֹ טרֶדיַקוֹבסקִי. בּתוֹר משוֹרר, היה אדם זה מחֻסַּר כִּשָּׁרוֹן וטעם; בּימיו לעגוּ הכּל לשיריו, וגם היוֹם לוֹעגים להם. ואוּלם השפּיע טרדיקוֹבסקי על השירה הרוּסית השפּעה רבּה ומכרעת. כּי המשוררים אשר היוּ לפניו, וּמהם גם בּעלי כּשרוֹן אֲמִתִּי, כּתבוּ במשקל בּלתּי־מתאים לרוּח הלשוֹן הרוּסית - המשקל הַ“סִלַּבִּי”, אשר יסוֹדוֹ הוּא מספּר ההברוֹת בּכל חרוּז וחרוּז. טרֶדיַקוֹבסקִי היה הראשׁוֹן שבִּכֵּר במשקל הַ“טּוֹנִי”, המיֻסָּד על סדר הנגינוֹת. לשיריו לעגוּ, אבל שׁיטתוֹ נִצְּחָה.

מי שתּרגם את השירים האסוּפים בּחוֹברת זוֹ איננוּ משוֹרר. אך דעתּוֹ היא, כּי שׂפת שירתנוּ החדשה היא העברית הַסְּפַרדִּית; ואם־כּי קַלֵּי־עֶרֶך הם חרוּזיו, דעתּוֹ תְנַצֵּחַ.