עַד חֲצוֹת לַיְלָה יָשַׁב בֵּית מַרְזֵחַ,

וּבְשׁוּבוֹ רָאָה כִּי אִישׁ הִשְׁלִיךְ נַעַל

עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ, אֶל אוֹר הַיָּרֵחַ,

וַיֹּאמֶר לִשְׁכֵנוֹ: "עֲמֹד, לֹא נַעַל:

"רוֹאֶה אֲנִי בַּחֲדַר אִשְׁתִּי אֹרֵחַ –

אַך לָמָּה, פֶּתִי, הַדֶּלֶת לֹא נָעָל?!"

(שר הנרגל בבית המשתאות).