תּוֹתָחִים

הַיּוֹדְעִים

שֶׁהַצֶּדֶק

אִתָּם

נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ יָרִיב

קְשֵׁה־תְפִיסָה

מֵעֵבֶר

לָרֶכֶס.

וְאֶחָד

כֹּה קָרוֹב, שֶׁבִּכְלָל

לֹא דֻּבַּר בּוֹ

מֵרָע

וְעַד טוֹב,

אָחַז

בְּבֵיתוֹ, אָסַף

אֶל חָזֵהוּ

אֶת כָּל אֲבָנָיו

וְשָׁלַח אֶת

עֵינָיו

לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה

אֶת לֹעוֹ שֶׁל

מִקְלָע, שֶׁהָיָה

בְּמִקְרֶה,

מְחֻסָּר

כָּל עִנְיָן

בִּבְעָיוֹת שֶׁל מוּסָר.