דָּהַרְתִּי

בַּכְּבִישִׁים הַנִּרְצָעִים אֶל אֹפֶק

שֶׁאֵינֶנּוּ, מֵעֵבֶר

לַתְּמָרִים הָרוֹחֲצִים בַּיָּם,

בְּרֹךְ תְּשׁוּקַת גִּבְעוֹת הַחֹול –

אֲנִי יַלְדָּם שֶׁל הַכְּבִישִׁים

כְּפָתוּנִי אֶל חֵיקָם

הֶחְלִיקוּ עַל רֹאשִׁי

נָתְנוּ לִי מְגָדִים –

אֶת בָּתֵּי חֲלוֹמִי אֶת

תְּרִיסֵי שַׁחֲרִי

הִנַּחְתִּי לְמִשְׁמֶרֶת בְּחֵיק

תְּקוּפָה אַחֶרֶת.

כְּשֶׁעָבַרְתִּי

בִּיעָף

לְיָדָם

יָצְאוּ מִקִּמְרוֹנֵי

פְּתָחִים בִּלְתִּי־צְפוּיִים

שְׁלשָׁה

בִּילוּיִים

צָלֶלְיָכִין

וְגִיסִין

וּפַינְבֶּרְג

עָמְדוּ בִּכְבֵדוּת אֵצֶל אֵם הַדֶּרֶךְ,

אָמְרוּ לָהּ שָׁלוֹם רֵהֵה זִכְרוֹנוֹת

שָׁלוֹם

שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם

סִמְּאוּם עַנְנֵי הָאָבָק

וַעֲשַׁן שִׁרְיוֹנִים מְחֻצָּף

נְשִׁיפַת מְנוֹעִים אַדִּירִים

הֶחֱרִיד שְׁאֵרִית רֵאָתָם,

חָרְדוּ אֲלֵיהֶם דִּמְדּוּמִים

דִּמְדּוּמִים דּוֹמְמִים

נִתְגַּמְּדוּ בְּחֵיקָם וְהָיוּ

לִצְלָלִים

צְלָלִים מְלַטְּפִים

כִּבְדֵי חֶסֶד.

הֵבִיאוּ אוֹתִי הַכְּבִישִים אֶל הָרֶחֶם

יֻלַּד בּוֹ הַשִּׁיר שֶׁהִנְעִימָה אִמִּי

עַל עֶרֶשׂ חַיָּיו שֶׁל הַגְּדִי הַלָּבָן

עֵת מֵאֵן לַעֲצֹם אֶת

עֵינָיו הַשְּׁחֹורוֹת.

כִּי אָשׁוּב וְאֶדְרֹךְ

שְׁעָלַי הַמְצַפִּים לִי

אוּלַי

אֶהְיֶה גַם אֲנִי

בִּילוּיִי

וְאֶבְנֶה לִי בְּמוֹ־כַּפּוֹתַי מְעֹונִי

הַצָּנוּעַ לְבֶן־הַכְּתָלִים וְאִשְׁתִּי

תֹּאפֶה בְזִמְרַת־הוֹדָיָה אֶת

לַחְמָהּ בַּתַּנּוּר הֶעָשֵׁן

וּבַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

אָקוּם וְעֵינַי

טְהוֹרוֹת וְאוֹרוֹת

לְהוֹלִיךְ אֶת

יַלְדִּי הָאֶחָד

שְׁזוּף הַחַמָּה אוֹמַנְתּוֹ

אֶל

סִבְכֵי מוֹרִיָּה.