…וְחוֹל הָאָרֶץ הוּא גְוִילִי, הַכְּתָב תְּמַשְׁשׁוֹ

כַּף רֶגֶל לִמּוּדָה בְּלַהַט הַחוֹלוֹת.

– מִיָּדְךָ לוֹ רֶסֶן וְדַבֶּשֶׁת קָדְשׁוֹ –

עַתָּה תִּכְלֶינָה שִׂפְתוֹתֶיךָ לְרַגְלֵי הַנַּעָר הַקַּלּוֹת.

קוֹל־הַנַּעַר, שֶׁעָלָה אֶת אָזְנְךָ לִלְבּשׁ,

הוּא קוֹל הַלְמוּת נִתְּכָה אֵי־שָׁם, רָחוֹק;

וְשֶׁמָּא רַק הַקּוֹל הוּא שֶׁאֵחַר עַד בּוֹשׁ –

הַלְמוּת הָלְמָה זֶה כְּבָר וּמָחֲקָה מָחוֹק!

וּמַה יֵּילִילוּ עוֹד בַּלַּיְלָה הַכְּלָבִים

אִם שָׁם, בַּתֹּמֶר, אֵיזֶה רוּחַ יְלַוְלֵב?

אִם יַעֲרִימוּ הִדַּמּוֹת רִמְזֵי אִתּוּת לְכוֹכָבִים,

וְאֹהֶל־מִשְׁכָּנְכֶם – לַעַטַלֵף?

אֲנִי תְּפִלָּה עַל נַפְשְׁכֶם, גָּמָל וָנַעַר,

עַל שְׁנַיִם כְּתֻמָּם יָצְאוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ יַחַד;

כִּי זֶה אֲשֶׁר אוֹתֵת עַתָּה לַסַּעַר

יִתְנַכֵּל בַּדֶּרֶךְ נַפְשְׁכֶם לָקַחַת.

וּמִי כָּמוֹךָ, הַגָּמָל, אֶת צַוּארוֹ לָתֵת,

וּמִי כָּמוֹךָ צַוָּארוֹ יֵרוֹם?

עַתָּה תִּשַּׁחְנָה שִׂפְתוֹתֶיךָ בִּתְפִלַּת רְתֵת

עַל נִשְׁמַת הַנַּעַר, שֶׁהָלַךְ עֵירֹם.