בְּשִׁיר קִינָה שֶׁל תַּן אוֹ בְּעִשְּׂבֵי־הַחֲשָׁאִים,

אוֹ בְּקִנְאַת מִדְבָּר שֶׁהוּא לָנֶצַח לֹא יֹאהַב,

בְּאֹפֶל אוֹ בְּטֹהַר זֶה הַגַּיְא

עִם כָּל עֲצֵי־בְּכָאָיו –

הִשְׁבַּעְתִּיךָ, תּוֹשַׁב בֵּית־אֶבֶן

וְכָל אוֹכֵל פּוֹלִים בָּעִיר,

אִם אֶת לִבָּהּ תַּבְעִיר כַּתֶּבֶן,

אִם אֶת קִנְאָתִי תָּעִיר!

נָא כְּבֹס לִי כְּבֹס אֶת כֻּתָּנְתִּי בּוֹעֶרֶת,

אוֹ עֲטֹף אֶת נַפְשְׁךָ בָּהּ, יְדִידִי הַמַּאֲזִין,

אוֹ עָטְפֶנָּה לְרֹאשְׁךָ וּתְהִי לְךָ מִשְׁמֶרֶת

כְּלִקּוּי־חַמָּה לְרֹאשׁ הַמֻּאַזִּין,

אֲשֶׁר מַשִּׁיר שִׁירִים עַל דֶּרֶךְ הַשֻּׂלְטָן –

וְהַתַּנִּים מִמֶּנָּה וָהָלְאָה;

כִּי עַל דַּרְכּוֹ מִי יַעֲמֹד לוֹ, לַשָּׂטָן,

וְלֹא יִבְרַח מִמֶּנּוּ לְאַלְלָה!

יִבְרַח – וְהַכֻּתֹנֶת לְעוֹרוֹ,

יִבְרַח – וְלֹא יָמוּשׁ, הָהּ, אִמָּא!

וְזֶה עָטִיף־שֶׁל־רֹאשׁ – הוּא תָּאֳרוֹ –

זֹאת כֻּתָּנְתִּי, נַהִימָה!

הִשְׁבַּעְתִּיךָ, תּוֹשַׁב בֵּית־אֶבֶן

וְכָל אוֹכֵל פּוֹלִים בָּעִיר

וְכָל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֶבֶּן –

אִם אֶת כֻּתָּנְתִּי תַּבְעִיר!