א 🔗
רַגְלַיִם קְטַנּוֹת הָיוּ לָנוּ
(אֶפְרוֹחֵי־אֱלֹהִים! הוֹי נַחַת אִמָּא־אַבָּא!)
וּמָה אָהַבְנוּ רְפֹס בָּהֶן
יְוֵן כָּל בֹּץ
כָּל שְׁלוּלִית רַבָּה.
כִּי טוֹב הַגֶּשֶׁם טוֹב לַמְיַחֲלִים לוֹ
בְּשַׁדְמוֹת־זֶרַע שַׁאֲנַנּוֹת.
אַךְ שִׁבְעָתַיִם טֹבוּ גִשְׁמֵי־יָהּ
לַאֲשֶׁר רַגְלַיִם לָהֶם קְטַנּוֹת.
כִּי מָה עוֹד טוֹב מִצֵּאת בַּל יִרְאוּ אֵם וְאָב
כְּשֹׁךְ הַמָּטָר עַל פְּנֵי חוּצוֹת
וּבְיַחַף רֶגֶל קְטַנָּה רוּץ וּטְפֹחַ
עַל מִדְרְכוֹת־הָרְחוֹב הָרְחוּצוֹת.
וְאַחַר־כָּךְ עֵת הַרְחֵק־הַרְחֵק אֵי לְשָׁם
שְׁלוּלִיוֹת חוֹפְזוֹת
שְׁלוּלִיוֹת בָּאוֹת
אֶת בְּצֵק־הָאָרֶץ לוּשׁ וְחוּשׁ
לְשׁוֹנוֹת־בֹּץ בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.
הוֹ בְּרוּכוֹת תִּהְיוּ לִי רַגְלַיִם קְטַנּוֹת
בְּדַרְכֵי־עוֹלָם שׁוֹמְמוֹת וּרְחוֹקוֹת
וּבָרוּךְ אֱלֹהִים
הַמּוֹרִיד גֶּשֶׁם לַתִּינוֹקוֹת.
ב 🔗
וְעַתָּה – כָּבְדוּ הָרַגְלַיִם
וְעָיֵף בִּנְכֶם אִמָּא־אַבָּא.
אַל תִּבְכּוּ לוֹ: הַמְעַט כָּמוֹהוּ
עֲיֵפֵי־כֹּל עַל תֵּבֵל רַבָּה?
הֲתִזְכֹּר אָב: פָּרוּעַ הָיָה בִּנְךָ.
וּבְנַחַת אִמָּא גָּעֲרָה: “בְּכוֹר־שָׂטָן!”
וְאַתָּה נָבוֹן כֹּה וּשְׂפָתְךָ לָחֲשָׁה עֲתִידוֹת:
“הֵן גָּדוֹל יִהְיֶה זֶה הַקָּטָן.”
אֲבוֹי לִי אַבָּא כִּי נִתְקַיְּמָה
בִּי נְבוּאָתְךָ הָעֲגוּמָה.
בְּלִי־חֶמְדָּה מוֹזֵג כְּבָר הַמֶּלְצָר
אֶת כּוֹס־נִשְׁמָתִי זוֹ הַלְּגוּמָה.
כְּבָר סְתָו. לֹא יַחְרֹק אוֹפַן בַּחֲצֵרָי.
הָאָסָם רֵיק. וּסְגוּרָה דַּלְתִּי.
אֵין בָּא. אֵין יוֹצֵא. אוֹיָה לִי…
אוֹי אַבָּא־אִמָּא כִּי גָדַלְתִּי.
ג 🔗
“מָעֲטָה הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלָמְךָ אֵלִי”…
מָה הַתְּלוּנָה אַחִים! מֵילָא בָּרוּךְ הוּא
גַּם עַל מְעַט הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָצַל לָנוּ.
הָיֹה הָיָה פַּעַם נַחוּם־אִישׁ־גַּם־זוּ.
מָעֲטָה הַשִּׂמְחָה גַּם בִּמְעוֹנִי אַחִים.
מָעֲטָה… נוּ, מֵילָא מָה אַלִּינָה שָׁוְא
מָחָר־מָחְרָתַיִם אֶסַּע שׁוּב לְחֵיפָה
שָׁם בַּהֲדַר־הַכַּרְמֶל יֵשׁ לִי אֵם וָאָב.
אַךְ גַּם שָׁם לֹא־נַחַת: דַּחְקוּת… אֵין פַּרְנָסָה…
אַבָּא – לְסִבְלוֹתָיו. אִמָּא – אוֹי וְהוֹי.
אַל־נָא קִנִּים אִמָּא. הֵנָּה אָבֹא מָחָר:
מַאן דְּיָהִיב חַיֵּי עַיִן פְּקוּחָה לוֹ.
וּבְבֵית־הַנְתִיבוֹת אַחִי יִפְגְּשֵׁנִי.
בַּת לְאָחִי־בְּכוֹרִי: נָעֳמִי’לֶה זֶה שְׁמָהּ.
יִשַּׁק לִי וִיסַפֵּר נַחַת חָכְמוֹתֶיהָ:
מָתַי אָמְרָה: “בַּבָּא”. "מָתַי אָמְרָה: “מָא”.
וְאֵיךְ פַּעַם יָצְאָה נָעֳמִי הֶחָצֵרָה:
“אַבָּא… בַּשָּׁמַיִם… שָׁמָּה… שָׁם גַּפְרוּר…”
פְּחָה־פְּחָה־פְּחָה – וְכָבָה. כָּבָה הַיָּרֵחַ.
כֵּן! מֵהֶבֶל־פִּיהָ כָּבָה שֵׂה־דִי־נוּר.
הַרְבֵּה שֵׁיוֹת יִתְעוּ בַּשָּׁמַיִם לָיְלָה.
עַתָּה גָדְלָה נָעֳמִי. "מַה זֶּה? – כּוֹכָבִים!
הֵי הַבִּיטִי: שָׁמָּה הוֹלֵךְ מִי וּמַדְלִיק!"
נָעֳמִי’לֶה יוֹדַעַת: “זֶהוּ אֱלֹהִים!”
וּבִדְיוֹ־שֶׁל־זָהָב כְּתוּבָה הָאִגֶּרֶת:
“רְאֵה־נָא בְּנִי יַקִּירִי רַק אַל תֶּחְלֶה, בְּנִי.”
לֹא, לֹא אֶחְלֶה אִמָּא. שְׁקִי בִּשְׁמִי לְנָעֳמִי.
הֵנָּה אָבֹא מָחָר – אֶשַּׁק גַּם אֲנִי.
ד 🔗
יָדַעְתִּי: לַיְלָה־לַיְלָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם
תִּתְפַּלְּלוּ עַל נַפְשִׁי וְהִיא חוֹלָה.
הָהּ אָב וְאֵם אֲהוּבַי וְיַקִּירַי
קָטֹנְתִּי מֵאַהֲבַתְכֶם זוּ הַגְּדוֹלָה.
קָטֹנְתִּי מְאֹד. קַלַּנִי מֵהֲמוֹן רַחֲמֵיכֶם.
וְלֹא יִפָּתְחוּ עוֹד לְפָנַי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה.
וּבְרֶדֶת גִּשְׁמֵי־יָהּ עַל אַדְמַת אֱלֹהִים
לֹא בִּנְכֶם יִחֵל לוֹ בִּמְשׁוּבָה.
לֹא בִּנְכֶם יָצָא אָז יְחֵף־רַגְלַיִם
לְשַׁכְשֵׁךְ שְׁלוּלִיּוֹת בָּרְחוֹבוֹת
וּמִן הַחַלּוֹן לֹא תַּזְהֵרְנָה לוֹ
עֵינַיִם אֹהֲבוֹת וְטוֹבוֹת.
וַאֲנָשִׁים זָרְעוּ פֹּה אֲנָשִׁים קָצְרוּ קְצִירָם
וְזֶרַע חָדָשׁ בִּקְּשׁוּ שְׂדוֹת מוֹלֶדֶת.
וְהַרְבֵּה גְּשָׁמִים יָרְדוּ כְּבָר
וְעוֹד יוֹסִיפוּ פֹּה לָרֶדֶת.
אָה הַרְבֵּה גְּשָׁמִים יָרְדוּ כְּבָר
וְלֹא אֲנִי לָהֶם יִחָלְתִּי.
אֲנִי עָיַפְתִּי אִמָּא’לֶה…
אַי אַבָּא־אַבָּא’לֶה גָדָלְתִּי.