אֲבוֹי לִי אִם אֹמַר וְאוֹי אִם לֹא אֹמַר.
אֲנִי אֹבֵד זְמִירוֹת. אֲנִי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת.
כִּי מִי יוּכַל הַיּוֹם פָּרוּעַ וְנִמְהָר
אֶל תֹּף הַנֶּחָמָה לִשְׁלֹחַ יָד רוֹעֶמֶת?
הָהּ מִי יוּכַל הַיּוֹם בְּהִתְהַלֵּךְ אַכְזָב
כְּרַב־הַטַּבָּחִים בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם
לִצְהֹל הֵידָד נוֹאָל וּבִמְשׁוֹטֵי זָהָב
רַפְסֹדֶת מִזְמוֹרִים שַׁלֵּחַ עַל כָּל מָיִם?
מִי הֶעֱטֵךְ כְִּלִמּוֹת מוֹלֶדֶת נַעֲנָה?
מִי רוֹשׁ־פְּתָנִים מָזַג לָךְ תַּחַת יָיִן?
אֲבוֹי בִּשְׂדוֹת־דָּגָן אָרִינוּ לַעֲנָה
וּבְכוֹת אֶת עֶלְבּוֹנֵךְ שָׁכְלָה דִמְעָה כָּל עָיִן.
וְלַיְלָה בְּלֵילוֹ מִי לֹא יַקְשִׁיב בִּרְתֵת:
הִנֵּה!
הִנֵּה הוּא בָּא!
הִנּוֹ דוֹפֵק בַּדֶּלֶת!
הָהּ רַב־הַטַּבָּחִים
הָהּ שִׁכּוּלִים בְּלֹא עֵת
הֲגַם אֵלַי תָּבֹא וּבְפִיךָ מַאֲכֶלֶת?
הַרְפּוּ אַחִים. לֹא לִי גִנְזֵי־הַנֶּחָמָה.
לֹא לִי חָצוֹב לָכֶם אַבְנֵי־גָזִית לַבַּיִת.
אֲבוֹי! גּוֹרָל אַכְזָר צִוָּה לִי הָאֵימָה
לִרְאוֹת בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בְּהִתְחוֹגֵג הָעַיִט.
אַךְ הַאֲמִינוּ לִי: בְּלֵיל הַבַּלָּהוֹת
עֵת כּוֹס־הַתַּרְעֵלָה עַד טִיף אַחְרוֹן גָּמַעְנוּ
וַדַּאי הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר תִּקֵּן חֲצוֹת
וְהִתְפַּלֵּל בְּאֵלֶם עַל כֻּלָּנוּ.
אָכֵן יֶשְׁנוֹ אֶחָד טְהָר־נִיב מִלָּמֶד־וָו
אֶחָד נְזִיר־אֵיבָה שֶׁלֹּא שָׁכַח הַדֶּרֶךְ
אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים הַמָּט הַנֶּעֱזָב
לִפְנֵי עֱנוּת כָּל חַי דּוּמָם לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ.
אַל תִּשְׁאָלוּנִי: מִי? מַה טּוֹב כִּי הוּא נִסְתָּר
בְּיַרְכְּתֵי הָעֲלִיָּה הַנֶּעֱלֶמֶת.
כִּי אוֹי לִי אִם אֹמַר וְאוֹי אִם לֹא אֹמַר.
אֲנִי אֹבֵד־זְמִירוֹת. אֲנִי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת.