לוגו
נפתולי הסוציאליזם באמריקה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“דבר” 29 במאי 1957


מאז ומתמיד לקתה המפלגה הסוציאליסטית באמריקה מניגוד פנימי.

מבחינה רעיונית סבירה היתה, שהדרך לסוציאליזם היא בתהליך הדמוקראטי, ואולם מן הבחינה המעשית, לא היה לה שום סיכוי לזכות ברוב. לפיכך נעמדו לפניה שלוש אפשרויות:

לוותר על הפעילות הפוליטית, כלומר, להתחסל כמפלגה ולהיות מעין אגודה לפילוסופיה סוציאלית מסויימת. או, לוותר על התפיסה הדמוקראטית ולדגול בשימוש בכוח ובמהפכה כדרך לסוציאליזם. ולבסוף – להקים חזית משותפת עם כוחות ליבראליים ופועליים אחרים, במגמה להגיע להשפעה בקונגרס האמריקאי, כדי לחוקק חוקים ולהגשים תיקונים שסופם לסלול את הדרך לסוציאליזם.

במפלגה הסוציאליסטית באמריקה פעלו שלוש המגמות כאחת. ב-1920, כאשר המפלגה זכתה בקולות רבים, נעשה הנסיון לכנס גורמים ליבראליים ופרולטאריים שונים כדי להקים – יחד עם המפלגה הסוציאליסטית – תנועה מתקדמת מאוחדת. ואמנם קם גוף שכינה עצמו: “הועידה לפעולה פוליטית מתקדמת”1, ובראשה עמד הסנאטור רוברט לאפולאט2. גם “אמריקן פאדאריישן לייבור”3, ששללה כל פעילות פוליטית, נצטרפה לגוף זה. כחמישה מיליון קולות זכה לאפולאט בבחירות, לעומת 24 מיליון של קולידג' ודייוויס. אכן, היתה זו החזית המתקדמת הרחבה ביותר שהיתה אי-פעם בארצות הברית. ואולם המפלגה הסוציאליסטית לא נהנתה מכך, והחזית כולה נתפוררה לאחר הבחירות.

ב-1932 העלתה האינטליגנציה האמריקאית את מועמדותו של הסוציאליסט נורמן תומאס4 בבחירות לנשיא. הוקם ועד נרחב ורבים רבים תמכו בו – ובכללם פרופסורים, סופרים, אנשי כנסיה ועוד. ואולם בבוא תקופת ה“ניו דיל” עברו רבים מהם למחנהו של הנשיא רוזבלט, לרבות מנהיגי האיגודים המקצועיים כסידני הילמן5, דייוויד דוּבינסקי6 ואחרים. במפלגה הסוציאליסטית עצמה נטוש היה ויכוח בין ה“זקנים” ל“צעירים”, בין סוציאליסטים - קונסרבטיביים לרדיקאליים. ב-1936 הגיעו חילוקי-הדעות כדי פילוג. הימין פרש וייסד פדראציה סוציאל-דמוקראטית ואת ה“אמריקן לייבור פארטי”, שנתגייסה שוב לימינו של רוזבלט בבחירות הבאות. נורמן תומאס נשאר עם החלק הדינאמי, אך הקטן, של המפלגה הסוציאליסטית (שנהנתה, בין היתר מתמיכת “פארווערטס”), ואשר רק לאחרונה התאחדה עם הפדראציה הסוציאל-דמוקראטית.

שאלת עתידם של הסוציאליזם ושל התנועה הסוציאליסטית באמריקה, בעלת תנועת הפועלים האדירה – בעינה עומדת.


  1. Conference for Progressive Political Action  ↩

  2. (1855–1925) Robert M. La Follette, מושל ויסקונסין וסנאטור ממדינה זו.  ↩

  3. (The American Federation of Labor (AFL  ↩

  4. Norman Thomas (1884–1968)  ↩

  5. Sidney Hillman (1887 – 1946), יהודי יליד לאטביה, מחשובי מנהיגי תנועת הפועלים באמריקה  ↩

  6. Dubinski (1892–1982), מנהיג לייבור אמריקאי ממייסדי מפלגת הלייבור האמריקאית והמפלגה הליבראלית של ניו–יורק.  ↩