‘הפועל הצעיר’ מא' 5:13 1947–48 “הדים”

“פראוודָה” [האמת]¹ מפרסם חליפת-מכתבים בין מולוטוב² וציר ארצות הברית במוסקבה, סמיט. האחרון מוחֶה במכתבו נגד מאמרו של “אחד בשם ב. גורבטוב” (הוא הסופר הנודע שמִכתביו תורגם ללשוננו הספר “קשי עורף”) בו העליב, לדעתו, את נשיאן של ארצות-הברית ואת תורתו. הכותב טוען שהוא עוקב מזמן בחרדה עמוקה אחר גל הסילופים שהציף את העיתונות הסובייטית ביחסה לארצו ולממשלתה – אולם המאמר הנידון הגדיש את הסאה.

לעומתו משיב מולוטוב, ש“אין הממשלה הסובייטית נושאת באחריות למאמר זה או אחר”; ואשר לעיתונות הסובייטית בכללה, הרי היא שקודה בעיקר על “טיפוח יחסי-אחווה בין העמים”, מה שאין כן העיתונות באמריקה “הגדושה יום-יום דברי השמצה נגד ברית-המועצות ואישיה ולִבּוי שנאה בין העמים באין מגיב – דבר שאין פולגין עליו בחוּגי הדימוקראטיה הבינלאומית”.

בחליפת השקפות זו (שפורסמה גם על-ידי מיניסטריון החוץ בוושינגטון) נתחלפו היוצרות: שליחה של הארץ האָמוּנה על חופש הביטוי המופלג רואה למחות נגד מאמרו של סופר מקובל, ואילו בא-כוחה של ארץ בה העיתונות מתוּכנת-מרוּכזת ומשמשת פונקציה מדינית-ציבורית מובהקת פורש כנפיו עליו… ומכל מקום אופיינית היא לרוח הזמן ולמִתחו.