נִיבִים יָנוּבוּ וְיַפְלִיאוּ
עוֹד יִצְהֲלוּ צְלִילֵי-הַסּוֹד.
אַדְמוֹת הַבּוּר שֶׁלִּי יַדְשִׁיאוּ
וּשְׂדוֹת-הַבָּר שֶׁלִּי יָנִיעוּ
שִׁבֳּלֵיהֶם – מָלְאוּ מְאֹד…
הוֹמִים הוֹמִים עִמְקֵי כַוֶּרֶת,עַזִּים הָעֹקֶץ וְהַדְּבַשׁ!
וְאִם גָּוְעוּ גְּבִיעֵי-הַוֶּרֶד,
שָׁמוּר רֵיחָם לְעֵת אַחֶרֶת
נָצוּר לֵיחָם לְשִׁיר חָדָשׁ!
נִצָּב הַשַּׁחַר דְּרוּךְ-הַקֶּשֶׁתעַל כָּל צְבָעָיו וְצִבְאוֹתָיו.
עוֹד תַּאַסְפֵם יָדִי עִקֶּשֶת
וְתִסְחְטֵם עַד מוֹר וָלֶשֶׁד –
וְהֵם כַּטַּל בִּכְלִי-זָהָב…
נִיבִים יָנוּבוּ וְהַנֵּבֶטכְּעֵץ-עֲנָק עָלַי יִפְרַח!
וְהַמּוֹשֵׁל נִמְשַׁל לְעֶבֶד,
וְיַד אוֹסֵף רֵיקָה מוּשֶׁבֶת
וְשִׁיר כַּבֹּקֶר הַנִמְתָּח.