כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן

קָטָן יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מוּצָר מֻגְמָר: ­–

מַה שֶּׁהִנְּנִי הִנֵּנִי

זֶהוּ־זֶה וְלֹא אַחֵר

וּלְעוֹלָם אֵינִי עָתִיד לְהִשְׁתַּנּוֹת: ­–

מוּצָר מֻגְמָר

כְּמוֹ, לְמָשָׁל, קָלִיעַ בֵּין־כּוֹכָבִי

שֶׁאֵין צֹרֶךְ אֶלָּא לְשַׁלְּחוֹ אֶל הֶחָלָל

וְהוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה שָׁם אֶת שֶׁלּוֹ

מִן הַסְּתָם.

כְּשֶׁהָיִיתִי חָכָם

חָכָם יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

בָּחַרְתִּי לָשִׂים לִי נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק: ­–

עַד כָּאן אָבוֹא וְלֹא אֶגְרַע

עַד שָׁם אֵלֵךְ וְלֹא אוֹסִיף

זֶהוּ־זֶה וְלֹא יוֹתֵר: ­–

לֹא צִוְחַת סִימַן־קְרִיאָה

לֹא פִּקְפּוּק אוֹת־שְׁאֵלָה

לֹא נְקֻדָּה־וּפְסִיק

שֶׁל פִּסּוּק־לַחֲצָאִים

אֶלָּא ­– פָּשׁוּט, שָׁקֵט וָחַד ­–

נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק.

אוּלָם עַכְשָׁו

כְּשֶׁאֲנִי גָּדוֹל וְגַם סָכָל

יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי

אֶנּוֹעַ לִי בַּעֲצַלְתַּיִם

בְּעַרְסַל־גַּלִּים אָדִישׁ

בֵּין צוּלָה וְכוֹכָבִים

וְלֹא אֵדַע אִם יוֹם הוּא וְאִם לַיְלָה

וְלֹא אֵדַע אִם שֶׁקֶר אוֹ אֱמֶת

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בִּכְלָל

אִם אֶהְיֶה לְבָרוֹת לַדָּגִים שֶׁמִּתַּחַת

אוֹ לָעוֹפוֹת שֶׁמֵּעָל: ­–

עַל כֵּן אֲנִי חוֹתֵם

אֶת זֶה הַשִּׁיר

בְּשָׁלֹש נְקֻדּוֹת

בִּלְבַד…

1957