הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵעָלַי

עוֹשֶׂה לִי חֲגִיגָה

הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה

הַשָּׁלֵו בְּחַשְׁמַלָּיו

מַפְרִיחַ לִי מִנְּשִׁיקוֹת־פִּיהוּ

הַנְּבִיחוֹת מֵעֲבָרִים —

מִצְהֲלוֹת יְדִידוּת

צִפּוֹר קְטַנָּה בַּגָּן

לוֹחֶשֶׁת לִי

כְּמִתְחַטֵּאת:

"אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה

אֲבָל —

זֶה

מְאֹד

לֹא

מוֹדֶרְנִי.

אַיֵּה נִכּוּר?

תִּמְהוֹן־לֵבָב?

לְפָחוֹת קַמְצוּץ

עֶרְכֵי־הֲרָחָה

לִרְפוּאָה?"

אֲנִי מַבִּיט

אֶל הַיָּרֵחַ

אֶל הָהָר

וְאֶל הַכְּלָבִים

הַמַּבִּיטִים

אוּלַי כָּמוֹנִי

אֶל הַיָּרֵחַ וְהָהָר

כֻּלָּנוּ מַבִּיטִים

זֶה אֶל זֶה

בַּהֲבָנָה סַלְחָנִית

בְּעִצּוּמָה שֶׁל זוֹ הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ

וְאָנוּ סוֹלְחִים לָהּ

לַצִּפּוֹר

הַקְּטַנָּה

עין כרם, אוקטובר 1975