חָמֵשׁ שָׁנִים נִלְחַם הַבָּחוּר עַל חַיָּיו
בְּיֶתֶר דִּיּוּק נִלְחֲמוּ לוֹ עַל חַיָּיו
מֵיטַב הָרוֹפְאִים וְחַכְמֵי־הַמַּרְפֵּא
מְצֻיָּדִים בַּמִּכְשׁוּר הַמְשֻׁכְלָל בְּיוֹתֵר
בְּמֵיטַב בָּתֵּי־הַחוֹלִים שֶׁבָּאָרֶץ וּמִחוּץ
עָמְלוּ לְחוֹלֵל אֶת הַנֵּס הָרְפוּאִי
וּלְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו עוֹד מְעַט מִדֵּי פַּעַם
וְהוּא הִתְרַגֵל לְחֶסֶד הַנֵּס הַמִּתְחַדֵּשׁ
לָמַד לִחְיוֹת חַיֵּי־מַתָּנָה עַל זְמַן שָׁאוּל
וְלִשְׁמֹחַ בָּהֶם בְּכָל תַּאֲוַת־הַחַיִּים הַתַּמָּה אֲשֶׁר בּוֹ
וּבְכָל הַצְּנִיעוּת הַיָּאָה לְאוֹכֵל־לֶחֶם־חֶסֶד
עַד שֶׁבָּאָה הַשָּׁעָה וּפִתְאֹם לֹא הָיָה עוֹד חַמְצָן בְּרֵאוֹתָיו
וְאָז הוּחַשׁ לְעוֹד סִבּוּב שֶׁל מַאֲבָק
הָאַמְבּוּלַנְס צָפַר־הִתְרִיעַ בַּכְּבִישִׁים
וּכְמִשְׁתּוֹלֵל הָיָה לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ
אֲנָשִׁים הִרְגִּישׁוּ כִּי מַר כִּי מַר־הַמָּוֶת סָר
וּלְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ מִהֲרוּ לָסוּר בִּכְלֵי־רִכְבָּם הַצִּדָּה
וְכָךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ וְהָרוֹפְאִים רָאוּ כְּהֶרֶף־עַיִן
שֶׁהַפַּעַם כֵּן הַפַַּעַם בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם סִכּוּי עוֹד
וְשָׂמוּהוּ בְּאֹהֶל־חַמְצָן
וְנָתְנוּ לוֹ זְרִיקָה כְּפוּלָה שֶׁל מוֹרְפְיוּם
כְּדֵי לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ
עַד שֶׁמִּקֵּץ שָׁעָה־וָחֵצִי הֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ
וְכָךְ כְּתָם־שָׁנִים חֳדָשִׁים שָׁבוּעוֹת וְיָמִים וְעוֹד שָׁעָה־וָחֵצִי
נָפַח הַבָּחוּר נִשְׁמָתוֹ וָמֵת וְהוּא יָפֶה וְצַח לֵאלֹהִים
אֲנִי שֶׁהִכַּרְתִּיו אַךְ מְעַט וְרַק בְּאַחֲרִיתוֹ הַקְּצוּצָה וְהַדּוֹעֶכֶת
אֲנִי הַגֶּבֶר הַמַּזְקִין הַנִּרְפָּט־וְהוֹלֵךְ
אֲנִי הָיִיתִי בַּהוֹלְכִים אַחַר אֲרוֹנוֹ
אֲנִי הַמַּשִׁיר שִׁנָּיו וְשַׂעֲרוֹתָיו
מַשִּׁיר אֶת קְשָׁרָיו אֶל עִיר־וּמְתִים
וּמִתְפָּרֵק מֵאֲהָבוֹת וּשְׂנָאוֹת וְרִגּוּשִׁים לְמִינֵיהֶם
הָיִיתִי בִּקְהַל הַהוֹלְכִים אַחַר אֲרוֹנוֹ
לְטָמְנוֹ בֶּעָפָר הַתָּחוּחַ עִם הַמֵּתִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד
לִשְׁמֹעַ אֶל רִנַּת הָאַשְׁכָּבָה וּפְסוּקֵי צִדּוּק־הַדִּין
וְלָשׁוּב אַחַר־יָגוֹן אֶל הַחַיִּים
וּבְעוֹד אֲנִי בַּצּוֹעֲדִים בֵּין קְבָרִים וּמַצֵּבוֹת
אֶת מִי זָכַרְתִּי אָז אִם לֹא אֶת מוֹדָעִי־מִכְּבָר
הוּא צִ’דְיוֹק טִיצְ’בּוֹרְן אוֹתוֹ אַנְגְּלִי בֶּן הַמֵּאָה הַ־16
מוֹרֵד־בַּמַּלְכוּת שֶׁנִּדּוֹן לִתלְיִהָּ בְּמִבְחַר שְׁנוֹתָיו
וְשִׁיר יָחִיד אֲשֶׁר כָּתַב עֶרֶב עֲלוֹתוֹ לַגַּרְדֹּם בְּמִכְתָּב אֶל אִשְׁתּוֹ
שָׁמוּר עִמִּי בִּסְפוּנֵי־חֶדְרֵי־לִבִּי, וְכַךְ סוֹפוֹ:
"מוֹתִי בִּקַּשְׁתִּי וּבְרַחְמִי נִמְצָא,
חַיִּים חִפַּשְׂתִּי וָאֶרְאֶה כִּי צֵל,
מַדֹּתִי אֶרֶץ בָּהּ קִבְרִי יֻצַּע,
וּבָא מוֹתִי, וְאַךְ עָשַׂנִי אֵל;
כּוֹסִי מָלְאָה, עַתָּה כּוֹסִי תִּכְלֶה,
עַתָּה אֶחְיֶה, עַתָּה גַּם אִסָּפֶה".
מָה אַגִּיד לָכֶם חֲבֵרִים וְלֹא הִגַּדְתִּי עוֹד?
רַק הַכָבֵד בַּדְּבָרִים לֹא הֻגַּד. אַף לֹא יֻגַּד.
כִּי הוּא כָּבֵד מֵהֵאָמֵר וְהִשָּׁמַע.
וּכְבוֹדוֹ חָתוּם.
מאי 1982