יֵשׁ וַאֲנִי

מִתְיַחֵס לְעַצְמִי

כְּאִלּוּ הָיִיתִי

אַבָּא שֶׁלִּי

יֵשׁ וַאֲנִי

יוֹדֵעַ וָעֵד

כִּי אֵין לִי אָבוֹת

אֲחֵרִים עַל פָּנַי

וְיֵשׁ וַאֲנִי

מִתְקוֹמֵם עַל עַצְמִי

כְּאִלּוּ הָיִיתִי

בְּנִי בַּר־נִדְרִי

אַךְ אֵדַע בְּכָל עֵת

כִּי אֲנִי הַרְבֵּה

כִּי אָבוֹת וּבָנִים

בְּיֵשִׁי אֲצוּרִים

וַהֲגַם שֶׁאֶחָד אָנֹכִי

לֹא אֶחָד הוּא הַיֵּשׁ

אֲשֶׁר

בִּי

סן־מרטן־דה־שאן, פאריז, 12.12.88