לחן: ניסן כהן-הברון
משיריהם הראשונים של “הדודאים” (1958)
יוֹם הַשָּׁרָב,
מְלַהֵט צָהֳרָיו.
נִגְרָרִים הַגְּמַלִּים בִּתְפִלָּה.
וּלְפֶתַע נִשְׁמָע
קוֹל תְּרוּעָה בָּרָמָה –
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר בְּגִילָה.
וְתוֹהִים הַגְּמַלִּים
מוּל שִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלִּים
שֶׁל אוֹרְחַת הַקְּרוֹנוֹת בַּמְּסִלָּה.
דּוֹהֵר הַקַּטָּר וּפוֹצֵחַ בְּשִׁיר,
וְעוֹנֶה הַמִּדְבָּר בְּהֵדוֹ.
נִצָּב אַבְרָהָם בְּפִתְחָהּ שֶׁל הָעִיר
וְדִגְלוֹן יְרַקְרַק בְּיָדוֹ.
עוּר, מִדְבָּר,
כִּי הַזֶּמֶר נוֹשָׁן!
שָׁב אֶלֶיךָ עַמּוּד הֶעָשָׁן!
“לִבְאֵר שֶׁבַע!”
קוֹרְאִים גַּיְא, גֶּבַע,
אֶל מוּל הַחַמָּה בַּמָּרוֹם.
“טוּ-טוּ-טוּ-אָה!”
עוֹנָה הָרוּחַ.
פּוֹרְצִים הַפַּסִּים לַדָּרוֹם!
שָׁר הַקָּרוֹן
אֶל אַדְנֵי הַבֵּטוֹן
כִּמְלַחֵשׁ אַגָּדָה עַתִּיקָה.
שׁוּב פּוֹגְשִׁים הַפַּסִּים
גַּלְגַּלִּים כּוֹעֲסִים,
וּמְחַדְּשִׁים בְּרִית אַחִים בִּנְשִׁיקָה.
כָּךְ רַנִּים הַגְּרוֹנוֹת
עִם שִׁקְשׁוּק הַקְּרוֹנוֹת
שִׁיר הַלֵּל לִשְׁדֵמָה מוֹרִיקָה.
דּוֹהֵר הַקַּטָּר וּפוֹצֵחַ בְּשִׁיר…