לחן: דובי זלצר

נכתב למחזמר “קזבלן”, עבור עדי עציון (1966)

בְּחוֹף יָפוֹ לְמוּל הַמִּגְדָּלוֹר

מֵגִיחַ צוּק לָבָן מִתּוֹךְ הַיָּם.

עָלָיו עָפִים

שְׁחָפִים

קַלֵּי כָּנָף,

וְהַדָּגִים

נוֹשְׁקִים אֶת אֲבָנָיו

דּוּמָם.

זֶה סֶלַע אַנְדְרוֹמֵדָה.

זֶה סֶלַע אַנְדְרוֹמֵדָה,

לְמוּל יָפוֹ.

לִפְנֵי שָׁנִים שָׁלְטָה בְּיַם יָפוֹ

מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, תְּמָנוּן אַדִּיר,

וְכָל שָׁנָה הֻקְרַב לִשְׂפַת הַיָּם

קָרְבַּן אָדָם –

זוֹ הַיָּפָה בִּבְנוֹת הָעִיר.

הִכּוֹנִי, אַנְדְרוֹמֵדָה!

הִכּוֹנִי, אַנְדְרוֹמֵדָה –

כִּי בָּא תּוֹרֵךְ.

עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת

עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת,

רָאוּ אֵיךְ מְרֻתָּק

גּוּפָהּ בְּשַׁלְשְׁלוֹת.

רָאוּ אֵיךְ מִן הַתְּהוֹם

עוֹלֶה נַחְשׁוֹל פִּתְאוֹם.

עוֹלֶה הוּא, אַנְדְרוֹמֵדָה!

הִנֵּה הוּא, אַנְדְרוֹמֵדָה!

גּוּפֵךְ שֶׁלֹּא נֶחְשַׁק

וּפִיךְ שֶׁלֹּא נֻשַּׁק…

עוֹלֶה תְּמָנוּן עֲנָק.

הוֹ, אַנְדְרוֹמֵדָה.

הוֹ, אַנְדְרוֹמֵדָה!

רְאִי, בִּתִּי: הִנֵּה, שָׁם עַל הַחוֹף

אַבִּיר פְּלָאִים הוֹפִיעַ עַל סוּסוֹ.

רְאִי כֵּיצַד נִתֵּק

הַשַּׁלְשְׁלוֹת

וְאֵיךְ בִּתֵּק

אֶת הַתְּמָנוּן בְּקִלְשׁוֹנוֹ.

"אֲנִי הוּא, אַנְדְרוֹמֵדָה!

שֶׁלִּי אַתְּ, אַנְדְרוֹמֵדָה!

נֵצֵא מִפֹּה."

אִמְרִי נָא, אַנְדְרוֹמֵדָה:

מָתַי זֶה, אַנְדְרוֹמֵדָה

גַּם אַבִּירִי יָבוֹא,

יוֹפִיעַ עַל סוּסוֹ לְחוֹף יָפוֹ,

יִקַּח אוֹתִי

הַרְחֵק-הַרְחֵק מִפֹּה?

בְּחוֹף יָפוֹ, לְמוּל הַמִּגְדָּלוֹר,

מִן הַגַּלִּים מֵגִיחַ צוּק לָבָן.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לִרְאוֹת נִתָּן

וּלְגַלּוֹת

אֶת סִימָנֵי הַשַּׁלְשְׁלוֹת.

זֶה סֶלַע אַנְדְרוֹמֵדָה,

זֶה סֶלַע אַנְדְרוֹמֵדָה,

לְמוּל יָפוֹ.