לחן: מרטין מוסקוביץ' / שרה: רחל אטאס (1978)

לחן: יאיר קלינגר / שר: נסים גרמה (1991)

הוּא עוֹד זוֹכֵר, כְּאִלּוּ רַק אֶתְמוֹל:

שׁוּרַת הָאֹהָלִים… הַשְּׁלוּלִיּוֹת בַּחוֹל…

הַגֶּשֶׁם הַצּוֹלֵף… הָרוּחַ הַקָּרָה.

קָרְאוּ לָזֶה “מַעְבָּרָה”.

הוּא עוֹד זוֹכֵר אֵיךְ לְבָבוֹ הִרְעִיד

כְּשֶׁמִּן הָאֳנִיָּה נִלְקַח לַמַּשָּׂאִית:

נָסְעוּ כִּשְׁתֵי שָׁעוֹת,

הַמַּשָּׂאִית עָצְרָה.

קָרְאוּ לָזֶה “מַעְבָּרָה”.

נִדְמֶה שֶׁזֶּה הָיָה אֶתְמוֹל,

אַךְ כָּל זֶה דֵּי מִזְמַן קָרָה.

נִדְמֶה שֶׁהוּא שָׁכַח הַכֹּל –

אַךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתָךְ הֵיטֵב,

מַעְבָּרָה.

הוּא עוֹד זוֹכֵר,

כְּאִלּוּ רַק אֶתְמוֹל:

אֵדִים שֶׁל “דִּי-דִּי-טִי” וְרֵיחַ שֶׁל לִיזוֹל…

גַּגּוֹת שֶׁל פַּחוֹנִים עָפִים בַּסְּעָרָה.

קָרְאוּ לָזֶה “מַעְבָּרָה”.

הַמַּעֲבָר מֵאֹהֶל לְ“בַּדּוֹן”.

מִלִּים כְּמוֹ “אַזְבֶּסְטוֹן”, “פַּחוֹן”,

“צְרִיפוֹן”, “בְּלוֹקוֹן”,

וּבֶטֶן שׁוֹקֵקָה, וּפְתִילִיָּה שְׁבוּרָה.

קָרְאוּ לָזֶה “מַעְבָּרָה”.

נִדְמֶה שֶׁזֶּה הָיָה אֶתְמוֹל,

אַךְ כָּל זֶה דֵּי מִזְמַן קָרָה.

נִדְמֶה שֶׁהוּא שָׁכַח הַכֹּל –

אַךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתָךְ הֵיטֵב,

מַעְבָּרָה.

וּכְשֶׁהַיּוֹם מַרְאִים עַל הַמָּסָךְ

שׁוּרָה שֶׁל אֹהָלִים בַּגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ,

הַבֵּן שׁוֹאֵל:"מָה זֶה?

מָתַי כָּל זֶה קָרָה?

מָה זֶה בִּכְלָל מַעְבָּרָה?"

אַתָּה, יַלְדִּי, נוֹלַדְתָּ אַחַר כָּךְ.

בִּמְקוֹם הָאֹהָלִים –

שִׁכּוּן עַכְשָׁו צָמַח.

אַךְ פַּעַם גַּרְנוּ כָּךְ, בָּאֹהֶל, עֲשָׂרָה…

קָרְאוּ לָזֶה “מַעְבָּרָה”.

נִדְמֶה שֶׁזֶּה הָיָה חֲלוֹם,

אַךְ כָּל זֶה בֶּאֱמֶת קָרָה.

וְאֵיךְ כָּל זֶה פִּתְאוֹם

לְאַגָּדַת “הָיֹה הָיְתָה מַעְבָּרָה”.

אִם הִתְגַּבַּרְנוּ גַּם עַל זֶה

כְּבָר נִתְגַּבֵּר עַל כָּל צָרָה.

וּנְקַוֶּה שֶׁלּא נִרְאֶה,

שֶׁלֹּא נִרְאֶה אוֹתָךְ שֵׁנִית,

מַעְבָּרָה.

ימי המעברות ויישובי העולים הראשונים (ביניהם ראש העין): לשיר על המעברה נכתבו שתי מנגינות: האחת בידי מרטין מוסקוביץ (שרה: רחל אטאס), והשניה בידי יאיר קלינגר (שר: נסים גרמה, יליד ראש העין, ששר בהצגה “ילדי הכרך” את “מלך הקסטות” וגם את הפזמון שכתבתי עבורו על פי הסיפורים שסיפר לי על ילדותו).