מתוך “טור דני טורדני” ב“מחנה גדנ”ע" (1955)

שִׁירוּ שִׁיר לְמַרְסֶל, מַרְסֶל דָדוֹן –

בַּת-תּוּנִיס צְעִירָה וּשְׁחַמְחֶמֶת.

לֹא מָשְׁחָה אֶת גּוּפָהּ בְּמֵימֵי “קוֹלוֹן”

לְהַפְגִּין שִׁזְפוֹנָהּ, בַּת-חֶמֶד!

יֵשׁ מְלָכוֹת הַמּוֹלְכוֹת עַל סָלוֹן מְפֹאָר

בְּשַׁרְבִיט הָאָפְנָה. אַךְ הִיא? – לֹא!

מַלְכוּתָהּ – שְׂדֵה-כֻּתְנָה,

בִּירָתָהּ – מוֹשַׁב-סְפָר,

שַׁרְבִיטָהּ – בְּשִׁבְעִים הַקִּילוֹ.

יֵשׁ מַלְכָּה מֻקָּפָה בְּמֵיטַב הַקִּשּׁוּט

וּשְׂמָלוֹת הֲדוּרוֹת בְּכָל תֶּפֶן.

אַךְ מַרְסֶל? – הִיא חוֹגֶרֶת רַק שַׂק פָּשׁוּט

לַפְּקָעוֹת שֶׁל צֶמֶר הַגֶּפֶן.

לֹא מַלְכָּה בּוֹדֵדָה הִיא! רַבּוֹת מִסְּבִיבָה,

בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, וְחִיּוּךְ שֶׁמֵּאִיר,

וּכְמוֹתָהּ – “קָזַבְּלָן” וְנָתָן אֶלְבָּז,

בְּנֵי תוּנִיסְיָה, מָרוֹקוֹ, אַלְגִ’יר.