לחן: פרנק פלג

שרה: רחל אטאס בתיאטרון "סמבטיון' (1958)

הַטִּיסוֹת לְפָּרִיז נִמְאֲסוּ לִי;

אַךְ הַגְּבֶרֶת כּוֹכָבִי, סִפְּרוּ לִי,

שׁוּב עוֹמֶדֶת לָטוּס

בָּרִאשׁוֹן לְאוֹגוּסְט –

אָז אֲנִי מַמְרִיאָה

כְּבָר בְּיוּלִי.

"שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ צֵץ־צֵץ.

שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ־צֵץ־צֵץ!" –

זוֹהִי סִיסְמַת הַחוּג הַנּוֹצֵץ.

מֵעוֹלָם לֹא קָרָאתִי שׁוּם סֵפֶר,

בְּגָלוּי, וַאֲפִלּוּ בַּסֵּתֶר.

אַךְ יִרְאֶה מַר אַלּוֹן

אֵיךְ אֶצְלִי בַּסָּלוֹן

סִפְרִיָּה

שֶׁל שִׁשָּׁה־עָשָׂר מֶטֶר.

שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ צֵץ־צֵץ…

בַּעֲלִי הוּא עַסְקָן בְּרוּךְ כַּפַּיִם.

בִּשְׁלִיחוּת הוּא מַמְרִיא כָּל יוֹמַיִם.

הוּא אוֹסֵף שָׁם קְרָנוֹת

בִּשְׁלִיחוּת הָאֻמָּה;

וַאֲנִי כָּאן אוֹסֶפֶת קַרְנַיִם.

שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ צֵץ־צֵץ…

לְגִינְזְבּוּרְסְקִי, סוֹחֵר הַפְּרַקְמַטְיָה,

לְחֶפְצֵי אָמָּנוּת יֵשׁ סִימְפַּתְיָה.

הוּא תָּלָה לוֹ בַּ“הוֹל”

מוֹדֵלְיָאנִי גָּדוֹל;

אָז אֶצְלִי יֵשׁ מָאטִיס בָּאַמְבַּטְיָה.

שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ־צֵץ־צֵץ…

זמן קצר אחרי שחרורי מהצבא זכיתי לכתוב פזמונים, מחזות זמר ואופרה עם שני מלחינים גדולים: מרק לברי (הקומדיה המוזיקלית “שערורייה בגימנסיה” לתיאטרון “דו־רה־מי” והסוויטה “חיי אדם”) ופרנק פלג (פזמונים סאטיריים רבים, אופרה שלמה גדושת רמזים בשם “מחבוא הרוח” ל“חידון המוזיקלי”, וקומדיה סאטירית ישראלית בשם “זלמן יש לו משקפיים” לתיאטרון “סמבטיון”). גדעון שמר ביים, ובהצגה השתתפו מייסדי התיאטרון, מרדכי בן־זאב וזאב ברלינסקי, וכן שמעון ישראלי, רחל אטאס וגאולה נוני). רחל שרה שם את “שיתפוצץ” – שנכתב אחרי ביקור של חבורת “שלושה בסירה אחת” בווילה מפוארת על הכרמל, שבה ראיתי במו עיני בחדר השירותים ציור מקורי של מאטיס, שבעלת הבית התגאתה בו מאוד.