חָכָם אֲשֶׁר יֵשֵׁב בְּמוֹשַׁב לֵצִים

נֶחְשָׁב וְאִם לֹא לָץ כְּאַחַד מֵהֶם

רוֹאֶה עֲמַל רָעִים וְלֹא סָר מֵעַל–

דַּרְכָּם כְּאִילּוּ יַעֲשֶׂה מַעְשֵׂיהֶם

וּכְסִיל שְׂפָתַיִם חֲכָמִים רֵעָה

מֵאֵין תְּבוּנָה [בוֹ] יְחֻשַּׁב כָּהֶם

יַעַשׂ, וְאִם אֵין בּוֹ יְכֹלֶת לִקְנוֹת

חָכְמָה וּבִינָה, מַעֲשֶׂה עַל-פִּיהֶם.