שמאל־ימין־שמאל / דן אלמגור

שמאל־ימין־שמאל

דן אלמגור

פרק:

מיקום ביצירה:

הלחין: אלכס כגן

הושר בתכנית הסאטירית “איך אנחנו נראים”, במועדון “המרתף” תל־אביב (1972)

אֱלֹהִים בָּרָא עוֹלָם עָגֹל,

וּבוֹ שְׁנֵי צְדָדִים – יָמִין וּשְׂמֹאל.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

יֵשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל, וְיוֹדְעִים הַכֹּל:

“הַיָּמִין רָקוּב, וִיחִי הַשְּׂמֹאל.”

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

הַיָּמִין הוּא סֵמֶל לָאֶתְמוֹל.

הַמָּחָר הוּא מוֹנוֹפּוֹל לַשְּׂמֹאל.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

וְנָעִים לָצֵאת וּלְהַפְגִּין

עִם הַשְּׂמֹאל – כְּנֶגֶד הַיָּמִין.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כֵּן, נָעִים וְטוֹב לִהְיוֹת בַּשְּׂמֹאל –

לְהַרְגִּישׁ צָעִיר, צוֹדֵק בַּכֹּל.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

הָעִקָּר: אֵין צֹרֶךְ לְוַתֵּר

עַל הַוִּילָה וְעַל הַפְּסַנְתֵּר.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כְּשֶׁנּוֹסְעִים בַּוּוֹלְווֹ הַכָּחֹל –

אָז הַשְּׂמֹאל הוּא רַעְיוֹן גָּדוֹל!

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן בַּבַּנְק, עֵסֶק וּמִשְׂרָד?

אָז לִהְיוֹת בַּשְּׂמֹאל זֶה נוֹרָא נֶחְמָד.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כֵּן, הַשְּׂמֹאל רָגִישׁ מְאוֹד־מְאוֹד

נֶגֶד הַפְקָעָה שֶׁל קַרְקָעוֹת.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל;

אַךְ מוּכָן בַּשֶּׁטַח הַמֻּפְקָע

לְצָרֵף אֵלָיו אֶת הַקַּרְקַע.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

הוּא צוֹעֵק: “בּוּז לְאַרְצוֹת הַבְּרִית!”

אַךְ דּוֹרֵשׁ תַּ’חֵלֶק בַּ“מַּגְבִּית”.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

“אָנוּ מִן הַמֶּמְשָׁלָה נֵצֵא!” –

אֲבָל נִדְבָּקִים אֶל הַכִּסֵּא:

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כֵּן, הַשְּׂמֹאל רָגִישׁ הוּא וְעָדִין

לְכָל חֵטְא – אִם הוּא שֶׁל הַיָּמִין.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

אִם יוֹרֶה חַיָּל שֶׁל הַמָּרִינְס –

אָז הַשְּׂמֹאל יוֹדֵעַ לְהַפְגִּין.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבִמְהִירוּת

צוֹעֲדִים יָשָׁר לַשַּׁגְרִירוּת:

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

אֲבָנִים זוֹרְקִים עַל הַדּוֹד סֶם.

“גּוֹ הוֹם, יַנְקִי! יַנְקִי אָ־סָ־סֶ־ן!”

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כְּשֶׁהַטַּנְקִים נִכְנְסוּ לִפְּרָאג –

אָז הַשְּׂמֹאל כֻּלּוֹ שָׁתַק כְּמוֹ דָּג.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כְּשֶׁאָסְרוּ שֵׁנִית אֶת סָחָארוֹב,

אָז הַשְּׂמֹאל עָצַם עֵינָיו טוֹב־טוֹב.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

גַּם הַשְּׂמֹאל יוֹדֵעַ אֵיךְ לִבְנוֹת

גּוּלָאגִים מוּקָפִים גְּדֵרוֹת.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

אַךְ הַשְּׂמֹאל טוֹמֵן רֹאשׁוֹ בַּחוֹל;

כִּי גּוּלָאגִים, זֶה הֲרֵי הַשְּׂמֹאל.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

אַךְ כּוֹאֵב לָמוּת, בֵּין אִם הַסַּכִּין

בָּאָה מִצַּד שְׂמֹאל, אוֹ מִיָּמִין.

שְׂמֹאל־יָמִין־שְׂמֹאל.

כֵּן, הַשְּׂמֹאל לִפְעָמִים

עַרְמוּמִי וּמְחֻשָׁב.

כֵּן, הַשְּׂמֹאל לֹא פַּעַם

מֻשְׁחָת וְצָבוּעַ;

אֲבָל מָה שֶׁמַּצִּיל אֶת הַמַּצָּב

זֶה שֶׁאֶצְלֵנוּ

הַיָּמִין

תָּמִיד

יוֹתֵר

גָּרוּעַ.