לחן: אלכס כגן
הושר בתכנית הסאטירית “איך אנחנו נראים” (1972)
הַסְּפָרַדִּים שׂוֹנְאִים תָּ’אַשְׁכְּנַזִּים.
הָאַשְׁכְּנַזִּים שׂוֹנְאִים תַּ’סְּפָרַדִּים.
הַפּוֹלָנִים שׂוֹנְאִים תָּ’רוֹמָנִים.
הַבּוּלְגָּרִים שׂוֹנְאִים תַּ’הוּנְגָּרִים.
כֵּן, הַפַּרְסִים שׂוֹנְאִים אֶת הָעִירָקִים,
וְהַקּוּצִ’ינִים שׂוֹנְאִים אֶת הַגְּרוּזִינִים.
הַתֵּימָנִים שׂוֹנְאִים תַּ’מָּרוֹקָאִים.
הַצַּבָּרִים שׂוֹנְאִים תַּ’גָּלִיצָאִים.
אַךְ דָּבָר אֶחָד מְשֻׁתָּף לְכֻלָּם,
צְעִירִים וְגַם קְשִׁישִׁים:
כֻּלָּם, כֻּלָּם,
כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם
שׂוֹנְאִים אֶת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים!
לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה, הָעָם הַזֶּה, הָעָם הַזֶּה!
כַּמָּה טוֹב שֶׁהוּא כָּזֶה! שֶׁהוּא כָּזֶה!
הָעֲנִיִּים שׂוֹנְאִים תָּ’עֲשִׁירִים.
הָעֲשִׁירִים שׂוֹנְאִים תַּ’פַּנְתֵּרִים.
הַפּוֹעֲלִים שׂוֹנְאִים תַּ’מְּנַהֲלִים,
וְהָרוֹפְאִים שׂוֹנְאִים תְּ’קֻפַּת־חוֹלִים.
נוֹסְעֵי הָאוֹטוֹבּוּס שׂוֹנְאִים תַּ’נַּהָגִים,
וְהַנַּהָגִים שׂוֹנְאִים אֶת הַשּׁוֹטְרוֹת.
הַשַּׂחְקָנִים שׂוֹנְאִים אֶת הַמְּבַקְּרִים,
כִּי הַמְּבַקְּרִים שׂוֹנְאִים תַּ’הַצָּגוֹת.
אַךְ דָּבָר אֶחָד מְשֻׁתָּף לְכֻלָּם.
זֶה בָּאֹפִי הַלְּאֻמִּי:
כֻּלָּם, כֻּלָּם,
כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם
שׂוֹנְאִים אֶת…
תִּבְחֲרוּ אֶת מִי!
הַתַּלְמִידִים שׂוֹנְאִים אֶת הַמּוֹרִים.
וְהַמּוֹרִים שׂוֹנְאִים אֶת הַמְּפַקְּחִים.
הַחִלּוֹנִים שׂוֹנְאִים תַּ’דָּתִיִּים.
מְדִינָאִים שׂוֹנְאִים עִתּוֹנָאִים.
אַנְשֵׁי “חֵרוּת” שָׂנְאוּ אֶת הַפַּלְמַ"ח,
וְאַנְשֵׁי הַפַּלְמַ"ח שָׂנְאוּ אֶת “הַפּוֹרְשִׁים”.
אָח, כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה מְדִינָה
שֶׁבָּהּ יֵשׁ מָקוֹם לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה שִׂנְאָה!
כִּי דָּבָר אֶחָד מְאַחֵד תָּמִיד
אֶת הָעָם הַזֶּה כֻּלּוֹ –
כֻּלָּם, כֻּלָּם,
כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם
אוֹהֲבִים רַק דָּבָר אֶחָד –
לִשְׂנֹא!
לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה, הָעָם הַזֶּה, הָעָם הַזֶּה,
שֶׁשּׂוֹנֵא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, כָּל כָּךְ יָפֶה!
לְחַיֵּי הָעָם כֻּלּוֹ
שֶׁאוֹהֵב כָּל כָּךְ
לִשְׂנֹא!