לחן: גרי גלד

שיר הפתיחה לתכנית בשם זה שהציגו טמירה ירדני ואילי גורליצקי (1973)

הָאָדָם הַקַּדְמוֹן, שֶׁעוֹד חַי בְּמְעָרָה,

כְּשֶׁבַּקֶּרַח טִיֵּל וּפָגַשׁ נַעֲרָה –

לֹא יָדַע מִכְתְּבֵי אַהֲבָה אֵיךְ לִכְתּב.

לֹא הָיָה לוֹ גַם חֵשֶׁק בָּאֶבֶן לַחְצֹב.

מִשּׁוּם כָּךְ הוּא אֵלֶיהָ קָרַב בִּזְהִירוּת,

וְאָז - הוֹפּ! – הוּא נָתַן לָה בָּרֹאשׁ, בְּ“נַבּוּט”,

וְגָרַר אוֹתָה כָּךְ, בַּשֵּׂעָר אַחֲרָיו.

הִיא חִיּכָה, כִּי יָדְעָה: הַבָּחוּר מְאֹהָב.

שוּב תָפַס בַּ“נַּבּוּט” – והִכָּה.

וְחָתַם,

וְחָתַם בִּנְשִׁיקָה.

גַּם בִּימֵי הַבֵּינַיִם אַבִּיר מְאֹהָב

בְּשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים אָז יָצָא אֶל הַקְּרָב.

אֶת אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה הוּא שָׁמַר כַּיָּאוּת

וְנָעַל אוֹתָה טוֹב בַּחֲגוֹרַת הַצְּנִיעוּת.

הוּא יָצָא לַקְּרָבוֹת וְנִלְחַם בַּדְרָקוֹן.

הִיא חִכְּתָה נְעוּלָה בֵּין חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן.

וּכְשֶׁשָּׁב וְהֵסִיר שִׁרְיוֹנוֹ – הוּא גִּלָּה

שֶׁ… אִבֵּד בַּקְרָבוֹת תַּ’מַפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ!

שְׁנֵי יָמִים לַמַּסְגֵּר הוּא חִכָּה,

אַךְ בְּסוֹף

הוּא חָתַם בִּנְשִׁיקָה.

בִּתְקוּפַת הַסָּלוֹן, בְּאַרְמוֹן הַקֵיסָר,

הֵם רָקְדוּ מִינוּאֶט וְשָׁמְרוּ עַל מוּסָר.

הוּא כָּתַב מִכְתָּבִים עֲדִינִים בְּנוֹצָה.

לא שָׁאַל כָּכָה סְתָם: “הֵי, רוֹצָה? לֹא רוֹצָה?”

וּכְשֶׁהִיא כְּבָר הֶחְלִיטָה לוֹמַר לוֹ שֶׁכֵּן –

הִיא שָׁמְטָה מִמְחָטָה עַל הָאָרֶץ בְּחֵן,

וּלְאוֹר הַלְּבָנָה וְהַגָּז הַכְּחַלְחַל

הֵם יָצְאוּ שִׁכּוֹרִים מִסְּחַרְחֹרֶת הַוַּלְס.

הוּא הָיָה כֹּה נִרְגָּשׁ, הִיא הָיְתָה מַסְמִיקָה

כְּשֶׁחָתְמוּ,

כְּשֶׁחָתְמוּ בִּנְשִׁיקָה.

* * *

וְהַיּוֹם – וְהַיּוֹם, אֵיךְ בִּכְלָל אוֹהֲבִים?

וְהַיּוֹם – כֵּן, הַיּוֹם! – מִי כּוֹתֵב מִכְתָּבִים?

הִיא אֵינָהּ מַסְמִיקָה. הוּא אֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ. הוּא פָּשׁוּט מְסַמֵּס לָהּ: like 6?

וְאִם הַסוֹלְלָה לֹא רֵיקָה

הֵם בַּסוֹף

יְסַמְּסוּ בִּנְשִׁיקָה.