לחן: עממי
במופע “החייט ואשת הסנדלר” (1973)
הִיא יָרְדָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַנַּחַל
בֵּין שָׂדוֹת, בֵּין שָׂדוֹת.
הוּא יָצָא לַשְּׁבִיל הַצַּר עִם שַׁחַר
לְבַדּוֹ, לְבַדּוֹ.
וּשְׁנֵיהֶם לֹא יָדְעוּ כִּי יָדוֹ שֶׁל גּוֹרָל
תַּפְגִּישׁ אוֹתָם לְפֶתַע בֵּין שָׂדוֹת;
אַךְ אוֹמְרִים כִּי לֹא הָיְתָה עוֹד
אַהֲבָה יָפָה כָּזֹאת
בֵּין כָּל הָאֲהָבוֹת בָּאֲגָּדוֹת.
הֵם בָּנוּ בֵּיתָם לְיַד הַנַּחַל
בֵּין שָׂדוֹת, בֵּין שָׂדוֹת.
וְיָדְעוּ שָׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל נַחַת
וְסוֹדוֹת, וְסוֹדוֹת.
כְּבָר הִכְסִיף שְׂעָרָהּ.
שְׂעָרוֹ כְּבָר הִלְבִּין.
הָרַגְלַיִם הוֹלְכוֹת וּכְבֵדוֹת;
אַךְ אוֹמְרִים כִּי לֹא הָיְתָה עוֹד
אַהֲבָה יָפָה כָּזֹאת
בֵּין כָּל הָאֲהָבוֹת בָּאֲגָּדוֹת.
הִיא יוֹם-יוֹם יוֹרֶדֶת אֶל הַנַּחַל
בִּפְסִיעוֹת מְדוּדוֹת.
מַצֵּבָה קְטַנָּה, שְׁלֵוָה מֻנַּחַת
בֵּין שָׂדוֹת, בֵּין שָׂדוֹת.
הִיא עוֹצֶרֶת מוּלָהּ וְשׁוֹלַחַת מַבָּט
וּשְׂפָתֶיהָ פִּתְאוֹם רוֹעֲדוֹת.
וְאוֹמְרִים כִּי לֹא הָיְתָה עוֹד
אַהֲבָה יָפָה כָּזֹאת
בֵּין כָּל הָאֲהָבוֹת בָּאֲגָּדוֹת.