לחן: שארל אזנבור
שר: שלמה ארצי בתכנית הטלוויזיה “טוב לגדול” (1973)
כְּבָר שָׁרוּ לָךְ שִׁירִים הָמוֹן
בְּכָל שָׂפָה, בְּכָל לָשׁוֹן
כְּבָר זִמְּרוּ לָךְ, הוֹ, אִמִּי.
נִדְמֶה: הַכֹּל כְּבָר נֶאֱמַר,
הַכֹּל סֻפַּר, הַכֹּל הוּשַׁר.
נִדְמֶה שֶׁלִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר
מָה לְהוֹסִיף וּמָה לוֹמַר.
כְּבָר שָׁרוּ עַל מְסִירוּתֵךְ,
עַל חִיּוּכֵךְ, עַל דִּמְעָתֵךְ;
אַךְ אַתְּ וַדַּאי לֹא תִּכְעֲסִי
אִם עוֹד מִלָּה קְטַנָּה אוֹסִיף
לָךְ, אִמִּי.
אֲנִי זוֹכֵר, כְּמוֹ מֵעָשָׁן,
אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׂ הַיָּשָׁן
שֶׁזִּמַרְתְּ לִי, הוֹ, אִמִּי.
וְאֵיךְ כָּל עֶרֶב אַתְּ אָסַפְתְּ
צַעֲצוּעַי מִן הָרִצְפָּה.
וְאֵיךְ אָהַבְתִּי לְהַרְגִּיז
וְלַעֲנוֹת לָךְ בְּחֻצְפָּה.
וְלָךְ זֶה לֹא הִגִּיעַ.
זֶה לֹא גַּבְרִי אוֹ מְקֻבָּל
שֶׁבֵּן כָּמוֹנִי, מְגֻדָּל,
יֹאמַר “סְלִיחָה”; אַף עַל פִּי כֵן
אֲנִי מוּכָן לְהִסְתַּכֵּן.
זֶה גּוֹרָלֵךְ מִזֶּה שָׁנִים:
בְּעֶצֶב אַתְּ תֵּלְדִי בָּנִים.
כֵּן, בְּעֶצֶב. הוֹ, אִמִּי…
אֶתְמוֹל הָיוּ עוֹד יְלָדִים.
הַיּוֹם פִּתְאוֹם הֵם בְּמַדִּים.
אֶתְמוֹל שִׂחֲקוּ בְּקֻבִּיּוֹת –
הַיּוֹם עוֹנְדִים הֵם דִּסְקִיּוֹת.
דְּרוּכָה תַּמְתִּינִי כָּל הַיּוֹם
לְטֵלֵפוֹן, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם.
וּשְׁתֵּי אָזְנַיִךְ חֲרֵדוֹת
לְכָל פְּסִיעָה בַּמַּדְרֵגוֹת.
הַבֵּן חוֹזֵר… יוֹצֵא לִלְמֹד…
מַפְלִיג הַרְחֵק – לָתוּר, לִנְדֹּד.
כֹּה רָחוֹק הוּא, הוֹ, אִמִּי…
הוּא לֹא כּוֹתֵב. הוּא מִתְעַצֵּל
אוֹ סְתָם שׁוֹכֵחַ לְצַלְצֵל.
וְאָז פּוֹגֵשׁ הוּא נַעֲרָה.
וּמִתְחַתֵּן. עַד מְהֵרָה
גַּם הִיא כְּבָר אִמָּא…
הַזְּמַן חוֹלֵף. הוּא שָׁב אֵלַיִךְ,
וְשׁוּב תִּינוֹק יֵשׁ בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ.
שׁוּב מְנַסָּה אַתְּ לְהַרְדִּים
כְּ“בֵּיְבִּי-סִיטֶר” אֶת הַנְּכָדִים.
עַל כָּל זֶה
לָךְ אוֹדֶה,
לָךְ אוֹדֶה,
אִמִּי…
עוד “גיור” חופשי של שיר לועזי על אמא אחרת, רחוקה, שהפך לשיר ישראלי: שארל אזנבור הארמני-צרפתי כתב שיר על “מאמא” סיציליאנית, באווירה המזכירה את סדרת הטלוויזיה “הסופרנוס”. לתכנית הטלוויזיה שהקדשתי בתחילת שנות השבעים ל“יום האם” כתבתי נוסח חפשי ביותר של שירו של אזנבור. שר אותו אז זמר צעיר, שהשתחרר זמן קצר קודם לכן מהצבא – שלמה ארצי.