לחן: משה וילנסקי
שר: שמעון ישראלי
עַל הַבָּמָה הוּא מֶלֶךְ:
הַמֶּלֶךְ לִיר צוֹעֵד זְקוּף קוֹמָה,
נוֹשֵׂא שַׁרְבִיט וְכֶתֶר וּגְלִימָה.
רֹאשׁוֹ מוּרָם, נִשָּׂא לַכּוֹכָבִים,
וְכָל שָׂרָיו מוּלוֹ מִשְׁתַּחֲוִים.
הוּא מַלְכוּתִי, גֵּאֶה, כְּמוֹ לֹא מִכָּאן –
הַשַּׂחְקָן!
אֲבָל עִם רֶדֶת הַמָּסָךְ הָאַחֲרוֹן
יַחְזֹר תָּמִיד לַחֶדֶר הַקְּטַנְטֹן,
וּמוּל הָרְאִי הַשָּׂב וְהַשָּׁבוּר
יִתְלֹשׁ זָקָן, יָסִיר אֶת הָאִפּוּר.
לְמִכְנָסָיו הַדְּהוּיִים יָדוֹ יַכְנִיס –
אֲבוֹי! לַמֶּלֶךְ לִיר
שׁוּב אֵין לִירָה בַּכִּיס!
עַל הַבָּמָה הוּא מֶלֶךְ…
וְהוּא קוֹצֵר בְּחֵן אֶת הַתְּשׂוּאוֹת,
וְהַקָּהָל סוֹגֵד לוֹ בִּתְרוּעוֹת.
הוּא מְחַיֵּךְ בְּבַיְשָׁנוּת וְקַד
כְּשֶׁהַקָּהָל שׁוֹאֵג “בְּרָאבוֹ! הֵידָד!”
אֱלִיל כָּזֶה כְּבָר לֹא רָאוּ מִזְּמַן –
הַשַּׂחְקָן!
אֲבָל עִם רֶדֶת הַמָּסָךְ הָאַחֲרוֹן
וְהוּא יוֹצֵא מִחוּץ לַתֵּאַטְרוֹן
עוֹמֵד לְיַד תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס,
שׁוֹמֵעַ: “הָלוֹ, הֵי, אוּלַי תָּזוּז?”
כִּי הַקָּהָל אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתוֹ עַכְשָׁו.
כְּשֶׁבָּא הָאוֹטוֹבּוּס –
נִדְחָפִים לְפָנָיו.
עַל הַבָּמָה הוּא מֶלֶךְ…
הוּא דּוֹן־ז’וּאָן מַצְלִיחַ וּמַרְשִׁים,
כּוֹבֵשׁ אֶת הַיָּפוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים.
וּכְשֶׁעֵינָיו קוֹרְצוֹת אוֹ מְחַיְּכוֹת –
גַּם בָּאוּלָם נָשִׁים נֶאֱנָחוֹת.
לוּ רַק יָדְעוּ הֵיכָן הוּא גָּר, הֵיכָן –
הַשַּׂחְקָן!
אֲבָל עִם רֶדֶת הַמָּסָךְ הָאַחֲרוֹן
וְהוּא חוֹזֵר כָּל לַיְלָה לְחַדְרוֹ –
חַדְרוֹ הַקָּט, הַצַּר, הַמְּאֻבָּק,
שֶׁבּוֹ תָּמִיד אִי־סֵדֶר שֶׁל רַוָּק –
אֶת הַפֵּאָה מֵסִיר,
מַנִּיחַ כָּךְ, בַּצַּד,
נִכְנָס לְמִטָּתוֹ –
וְשׁוּב נִרְדָּם בָּהּ. לְבַד…
עַל הַבָּמָה הוּא מֶלֶךְ…
אַךְ כְּבָר שָׁנִים עָלֶיהָ לֹא דָּרַךְ.
לִפְנֵי שָׁנִים מִלֵּב כֻּלָּם נִשְׁכַּח.
וְהוּא נוֹטֵל אִתּוֹ לָרְחוֹבוֹת
אַלְבּוֹם מַצְהִיב שֶׁל “בִּקּוֹרוֹת טוֹבוֹת”.
כֻּלָּם יוֹדְעִים: "זֶה נוּדְנִיק לֹא קָטָן,
הַשַּׂחְקָן!"
אֲבָל עִם רֶדֶת הַמָּסָךְ הָאַחֲרוֹן
מִי בָּא כְּבָר לְלַוּוֹת אֶת הָאָרוֹן?
חֲצִי־תְּרֵיסַר זְקֵנִים מִיְּדִידָיו
הַצּוֹעֲדִים בְּשֶׁקֶט אַחֲרָיו.
וְכָךְ, בַּגֶּשֶׁם הַדַּקִּיק, בֵּין יְדִידָיו
יוֹרֵד הַמָּסָךְ
עַל אַחֲרוֹן תַּפְקִידָיו…
“שלכם לשעה קלה” היתה תכנית הרדיו הפופולרית החודשית של “קול ישראל”, שבמרכזה עמדו בכל פעם שחקן או שחקנים אחדים. כתבתי ותירגמתי במיוחד לתכנית זו כמה פזמונים “אישיים”, שהושרו בפי שרגא פרידמן, “בומבה” צור, גדי יגיל, תיקי דיין, יהורם גאון, יוסי בנאי, אילי גורליצקי ואחרים. את “על הבמה הוא מלך” כתבתי אחרי שיצאתי פעם מהצגת “המלך ליר” ב“הבימה” נפעם ממשחקו של אהרן מסקין הגדול, ולפתע ראיתי את השחקן האהוב עלי, שגילם זה עתה את דמות המלך עומד בגשם וממתין לאוטובוס שייקחנו לביתו.
כמה ממחזות הזמר וההצגות המוזיקליות שכתבתי (2011־1955)
1955 “סמוך על הדודה”
1958 “מחבוא הרוח”
1968 “איש חסיד היה”
1969 “ירושלים שלי”
1970 “עיר הגברים”
1971 “אלף לילה ולילה”
1972 “מחברות החשק”
1972 “אל תקרא לי שחור”
1975 “בערוגות החשק”
1982 “בין הצלצולים”
1982 “ילדי הכרך”
1984 “מצא אישה – מצא טוב?”
1988 “דוקטור דוליטל”
1992 “אור־שלם”
2000 “נאסר א־דין”
2006 “מכס ומוריץ”