לחן: רפי קדישזון
הושר בסיום ההצגה “אורשלם” ב“תיאטרון אורנה פורת לנוער” (1992)
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
נִכְבְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
עָבְרָה מִיָּד לְיָד:
כְּנַעֲנִים.
יְבוּסִים.
יְהוּדִים.
אַשּׁוּרִים.
מִצְרִים.
בַּבְלִים.
פַּרְסִים.
יְוָנִים.
יְהוּדִים.
רוֹמָאִים.
בִּיזַנְטִים.
שׁוּב פַּרְסִים.
עֲרָבִים.
צַלְבָּנִים.
שׁוּב עֲרָבִים.
טָטָרִים.
מַמְלוּכִּים.
טוּרְקִים.
מִצְרִים.
אַנְגְּלִים.
יְהוּדִים.
יַרְדֵּנִים.
וְשׁוּב יְהוּדִים,
בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
נִכְבְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
עָבְרָה מִיָּד לְיָד:
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ מִלְחָמוֹת
וּמָצוֹר, וְדָם, וְחֻרְבָּן.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים…
דָּוִד כָּבַשׁ אֶת יְבוּס
וְהֵקִים בָּהּ אֶת עִיר דָּוִד.
שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם
בָּזַז אֶת יְרוּשָׁלַיִם.
סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר
שָׂם מָצוֹר עַל הָעִיר.
נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
הֶחְרִיב אוֹתָהּ וְאֶת מִקְדָּשָׁהּ
וְהִגְלָה אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ.
מִי יָכוֹל לִזְכֹּר
אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כּוֹבְשֶׁיהָ?
פְּתוֹלוֹמֵיוּס,
אַנְטִיּוֹכוּס,
פּוֹמְפֵּיוּס,
הוֹרְדוּס,
טִיטוּס –
וְ“אַדְרִיאָנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת”,
אֲשֶׁר חָרַשׁ אֶת הָעִיר
וַאֲפִלּוּ הֶחְלִיף אֶת שְׁמָהּ
לְ“אִלְיָה קַפִּיטוֹלִינָה”.
הָעִיר הֲכִי נִכְבֶּשֶׁת,
הֲכִי מְשֻׁחְרֶרֶת בָּעוֹלָם.
הַחַ’לִיף עוֹמָאר בֶּן חַטַּאבּ
שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מִן הַבִּיזַנְטִים.
הַצַּלְבָּנִים, בְּמַסְּעֵי הַצְּלָב,
שִׁחְרְרוּ אוֹתָהּ מִן הַמֻּסְלְמִים.
צַלָאח־אַ־דִין הַגָּדוֹל
שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מִן הַנּוֹצְרִים.
הַסֻּלְטָאן הַטּוּרְקִי סָאלִים
שִׁחְרְרָהּ מִיְּדֵי הַמַּמְלוּכִּים.
הַגֵּנֵרָל הַבְּרִיטִי אָלֶנְבִּי
שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מִן הַטּוּרְקִים.
רָמַטְכָּ"ל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים
שִׁחְרְרָהּ מִן הַיַּרְדֵּנִים.
וְשׁוּב, כְּבִימֵי דָּוִד וִיהוּדָה,
מֵעָלֶיהָ דֶּגֶל יְהוּדִי.
חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה
הָעִיר בְּשִׁחְרוּר תְּמִידִי.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
נִכְבְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם.
שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ פְּעָמִים
עָבְרָה פְּצוּעָה מִיָּד לְיָד.
מָתַי תִּפָּסֵק סוֹף־סוֹף
שַׁלְשֶׁלֶת הָאֵשׁ וְהַדָּם,
וְאוּרְשָׁלֵם
תִּהְיֶה עִיר שָׁלוֹם
לְכָל בָּנֶיהָ, כֻּלָּם?