לחן: בני נגרי
אֲנִי תָּמִיד בְּעַד שִׁוְיוֹן וְצֶדֶק וְאַחֲוָה.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
גַּם לְשָׁחֹר מֻתָּר לָשֵׂאת רֹאשׁוֹ בְּגַאֲוָה.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
חָשׁוּב שֶׁהוּא יִהְיֶה אָדָם חָפְשִׁי וּבֶן־חוֹרִין.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָדָם – הַלְּבָנִים וְהַשְּׁחֹרִים.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
אֲנִי בְּעַד שִׁוְיוֹן בַּחֹק.
אֲנִי בְּעַד קְצָת הֲבָנָה.
אֲנִי בְּעַד! אַךְ שָׁם, רָחוֹק –
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
חָשׁוּב שֶׁהַשָּׁחֹר יוּכַל לָגוּר בְּכָל מָקוֹם.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
מַסְכִּים שֶׁהוּא יִנְהַג אֲפִלּוּ קָדִילָק אָדֹם.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
חָשׁוּב שֶׁהוּא יוּכַל לְהִתְקַדֵּם וְגַם לִלְמֹד.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
חָשׁוּב שֶׁהוּא יוּכַל בְּכָל מִקְצוֹעַ לַעֲבֹד.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
אֲנִי בְּעַד שִׁוְיוֹן בַּחֹק…
כִּי כָּל הַיְּצוּרִים הֲרֵי בְּצֶלֶם נִבְרְאוּ.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
כִּי הַשָּׁחֹר, אַחֲרֵי הַכֹּל, אֵינוֹ אָשֵׁם שֶׁהוּא…
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
וְלֹא אִכְפַּת לִי גַּם אִם עִם בְּלוֹנְדִּינִית הוּא יוֹצֵא.
רַק לֹא אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה.
כִּי הוּא זַכַּאי לְהִתְחַתֵּן עִם מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה.
חוּץ מִבִּתִּי הַלְּבָנָה!
אֲנִי רוֹצֶה בְּטוֹבָתוֹ.
אֲנִי כָּמוֹהוּ מְקַוֶּה;
אַךְ אִם יָעֵז לָבוֹא לְכָאן –
אֲנִי אֵצֵא עִם הָרוֹבֶה!