לוגו
תולה ובוכה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לחן: שלמה גרוניך

שר, מוטי כץ בהצגה “קומדיה של טעויות” בתיאטרון באר שבע (1989)


יֵשׁ תַּלְיָנִים

שֶׁנֶּהֱנִים

מִכָּל פִּרְפּוּר,

מִכָּל חִרְחוּר,

וְכָל צַוָּאר

הוּא עוֹד אֶתְגָּר

שֶׁלַּגַּרְדּוֹם עוֹלֶה.


אֲבָל אֲנִי תַּלְיָן רַגְשָׁן:

תּוֹלֶה – וּבוֹכֶה.

בּוֹכֶה – וְתוֹלֶה.

וְזֶה קָשֶׁה, כֵּן, זֶה קָשֶׁה.

לֹא רַק לַקָּרְבָּן

(כִּי הוּא שׁוֹכֵחַ עִם הַזְּמַן) –

גַּם לַתַּלְיָן.


אֲנִי תַּלְיָן

מְאוֹד צַיְתָן.

יֶשְׁנוֹ שַׁלִּיט.

הוּא הַמַּחְלִיט.

הוּא הַמַּנְחִית

אֶת הַפְּקֻדּוֹת

אֲנִי רַק מְמַלֵּא.


תַּלְיָן רַגְשָׁן.

תּוֹלֶה – וּבוֹכֶה.

בּוֹכֶה – וְתוֹלֶה.

תּוֹלֶה – וּבוֹכֶה.

בּוֹכֶה – וְתוֹלֶה.

וְתוֹלֶה…


הרומן שלי עם שייקספיר התחיל בשנת 1964, כשתירגמתי בו זמנית את “גבירתי הנאווה” ואת “קומדיה של טעויות” – המחזה השייקספירי הראשון שתורגם בידי צעיר יליד הארץ. אהבתי מאוד את התרגומים של הענקים שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג; אבל רציתי שהקהל הצעיר, וזה שאינו יודע ארמית או “לשון חכמים”, יצחק בקומדיה שייקספירית גם מהטקסט. הדיאלוג בין שני המשרתים ב“קומדיה” על ממדי גופה של הטבחית השמנה בס סלל, במידה מסוימת, את הדרך לתרגומים של עמיתַי הקשישים קצת יותר, והצעירים (אף שהיו כאלה שלא אהבו את הבדיחות על “תנועת המושבים” ועל “מושב המליאה”, בשוכחם שגם שייקספיר עצמו הִרבה להזכיר באותה קומדיה עצמה מאורעות פוליטיים ואקטואליים מאנגליה והעולם בימיו). התרגום הוצג עד כה שבע פעמים בתיאטרונים השונים בצד תרגומים נוספים שלי למחזות “הלילה השנים-עשר” (עריכת תרגומו של רפאל אליעז), “כטוב בעיניכם”, “חלום ליל-קיץ” ו“המלט” (עריכת ט' כרמי). כן אני משמש בהתנדבות מאז 1965 ככתב הישראלי של הרבעון “שייקספיר קווֹטֶרלי” (Shakespeare Quarterly).