(השיר על העיירה שממנה גורשו גיבורי המחזמר)
קוּמְקוּם קָטָן שֶׁל תֵּה…
מַקֵּל שֶׁל מַטְאֲטֵא…
מַחֲבַת, גִּיגִית,
קְדֵרָה, צִפִּית.
מִישֶׁהוּ הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת גַּפְרוּר
וְלִשְׂרֹף אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה מִזְּמַן!
סַפְסָל… גָּדֵר…
תַּנּוּר קָטָן… וּצְרִיף.
מַקֵּל סָדוּק… וְסִינָר יָשָׁן…
מָה כְּבָר נַשְׁאִיר?
לֹא הַרְבֵּה.
רַק אֶת אָנָטֶבְקָה.
אָנָטֶבְקָה, אָנָטֶבְקָה,
רְעֵבָה, עֲלוּבָה. אָנָטֶבְקָה,
אֵיפֹה הַשַּׁבָּת יָפְתָה כְּמוֹ בָּךְ?
אָנָטֶבְקָה, אָנָטֶבְקָה,
רַגְשָׁנִית, עַקְשָׁנִית. אָנָטֶבְקָה.
בָּךְ כָּל פַּרְצוּף מֻכָּר כָּל כָּךְ.
עוֹד מְעַט אֵלֵךְ בְּעִיר זָרָה, כְּזָר,
אֲחַפֵּשׂ בָּרְחוֹב מַבָּט מֻכָּר
מֵאָנָטֶבְקָה.
בָּךְ נוֹלַדְתִּי, אָנָטֶבְקָה,
יְגֵעָה, רְעוּעָה. אָנָטֶבְקָה…
אוֹ, אָנָטֶבְקָה הַקְּטַנָּה
שֶׁלִּי.