לוגו
הבורגנים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מילים ולחן: ז’אק ברל

הושר במופע “עולמו של ז’אק ברל” (1970)

שרו אחר כך גם “הדודאים”


אֵיךְ נָהַגְנוּ אָז בְּלֵב צָעִיר

כּוֹס שֶׁל בִּירָה לְהָרִים

עִם יְדִידִי ז’וֹז’וֹ וַחֲבֵרִי פְּיֶר

בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּנוּ הָעֶשְׂרִים.

ז’וֹז’וֹ חָשַׁב שֶׁהוּא ווֹלְטֵיר,

וּפְּיֶר – שֶׁהוּא קָזָנוֹבָה.

אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי אָז חָשׁוּב יוֹתֵר.

  • תָּמִיד הִרְגַּשְׁתָּ עַל הַגֹּבַהּ!

וְּבִשְׁעַת חֲצוֹת יָצְאוּ הַבּוּרְגָּנִים

מִן הָעִירִיָּה הַבַּיְתָה.

סוֹבַבְנוּ לְעֶבְרָם אֶת הַיַּשְׁבָנִים

וְשַׁרְנוּ כָּךְ:


"בּוּרְגָּנִים, אֵיזֶה מַמְזֵרִים!

מַבְטִיחִים הַכֹּל – וְנוֹתְנִים קַדַּחַת!

בּוּרְגָּנִים, אֵיזֶה חֲזִירִים!

כָּל הַבּוּרְגָּנִים שָׁוִים לַתַּ…


אֵיךְ חָגַגְנוּ אָז בְּלֵב צָעִיר.

הָיִינוּ יַחַד, שִׁכּוֹרִים.

עִם יְדִידִי ז’וֹז’וֹ וַחֲבֵרִי פְּיֶר

בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּנוּ הָעֶשְׂרִים.

ז’וֹז’וֹ חָשַׁב שֶׁהוּא ווֹלְטֵיר,

וּפְּיֶר – שֶׁהוּא קָזָנוֹבָה.


אֲנִי שָׁתִיתִי אָז הַרְבֵּה יוֹתֵר,

–תָּמִיד שָׁתִיתָ עַל הַגֹּבַהּ!

וּבִשְׁעַת חֲצוֹת יָצְאוּ הַבּוּרְגָּנִים…


הַשָּׁנִים חָלְפוּ, וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ

נִפְגָּשִׁים בָּעִירִיָּה כָּעֵת:

הַפִינַנְסְיֶר ז’וֹז’וֹ, פְּיֶר הָאִינְגִ’ינֶר

וַאֲנִי, הַשּׁוֹפֵט.

ז’וֹז’וֹ מַרְצֶה שָׁם עַל ווֹלְטֶיר,

וּפְּיֶר – עַל קָזָנוֹבָה.

אֲנִי מַרְגִּישׁ עַצְמִי חָשׁוּב יוֹתֵר.

–תָּמִיד הִרְגַּשְׁתָּ עַל הַגֹּבַהּ!


וּבִשְׁעַת חֲצוֹת, כְּשֶׁנֵּצֵא יַחְדָּו,

אֵיךְ הַנֹּעַר מִתְנַהֵג:

אֵלֵינוּ הֵם מַפְנִים

אֶת הַיַּשְׁבָנִים

וּמְזַמְּרִים:


"בּוּרְגָּנִים! אֵיזֶה מַמְזֵרִים!

מַבְטִיחִים הַכֹּל וְנוֹתְנִים קַדַּחַת!

בּוּרְגָּנִים, אֵיזֶה חֲזִירִים!

כָּל הַבּוּרְגָּנִים שָׁוִים לַתַּחַת!"


את ז’אק ברל הצעיר ראיתי לראשונה דווקא בקולנוע “אדיסון” בירושלים, כשהוזעק להחליף את איב מונטאן הגדול שחלה בשפעת (כך לפחות הודיעו אז לקהל). תחילה כעסנו כולנו על שעלינו לשמוע זמר בלתי מוכר, במקום הזמר האהוב שחיכינו לו; אבל ברגע שהצעיר גבה-הקומה פתח את פיו, נותרנו מוקסמים. כישרונו העצום כמשורר וכמלחין ועוצמתו כזמר הדהימו את כולנו. וכשבא הבמאי-הפנטומימאי הישראלי מוני יכין ארצה כדי לביים כאן את המופע במוסיקלי " עולמו של ז’אק ברל"( ארבעה משתתפים) שיצר באנגלית בניו יורק, שמחתי לתרגם כמחצית מהשירים, ובראשם כמה משירי ברל המופלאים ביותר (שרו אז דני ליטני, ריקי גל, ישראל גוריון ואביבה שוורץ).