נִפְתָּלִים הַדְּרָכִים וְרַבִּים,

רַגְלַי יָגֵעוּ,

וְדַרְכִּי הַיְחִידִי

מִמֶּנִּי יִסָּתֵר.

לַבֹּקֶר הָמָה בִי לִבִּי,

כִּי נִצַּב לְפָנַי יוֹם רָם

כְּסֻלָּם וְזָהָב שְׁלַבָּיו.

וְהִנֵּה עָלִיתִי לְצָהֳרָיו,

קַלּוֹתִי מְאֹד, –

שֶׁטַח כָּל שְׁנוֹתַי לְעֵינַי,

כָּל הַדְּרָכִים הוֹלְכִים

אֶל הָעֶרֶב

וְאֵי-לִי דַרְכִּי הַקָּצֵר?