רָאִיתִי אֶת אָבִי אֲשֶׁר טָבַע
בְּמִשְׁבְּרֵי הַיָּמִים;
יָדוֹ הָרָפָה הִלְבִּינָה עוֹד פַּעַם
אֶל הַמֶּרְחָק –
וְאֵינוֹ.
לְבָדָד נֶהֱלַכְתִּי עַל גְּדוֹתָם
– וְנַעַר עוֹדֶנִּי
וְרַגְלַי זְעִירוֹת וְדַקּוֹת –
וָאֶגְדַּל עַד כֹּה.
וְהִנֵּה אָנֹכִי אָבִי,
גַּם כָּל מִשְׁבָּרָיו
עָלַי עָבָרוּ,
עַד כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לָהֶם.
אַךְ כָּל קְדוֹשַׁי
הָלְכוּ הַמִּדְבָּרָה,
וְיָדִי לֹא אֶשְׁלַח לְאִיׁש.
אַשְׁרַי כִּי אִנָּפֵשׁ
בְּעֶרֶשׂ-לֵיל שָׁחוֹר
וְעָלַי חֻפַּת הַשַּחַק
עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף.